פנחס יחזקאלי: אליטה, בין חמלה לבגידה

את הזהות הקולקטיבית של האליטה שלנו שנמוגה, לא נוכל להשיב. החולשה הקטלנית הזו היא סוס טרויאני, שחדר את חומת ההגנה הקולקטיבית שלנו, ומאפשר לאינטרסים של האויב לחדור אלינו תחת מעטה של הומניזם...

פנחס יחזקאלי: "שפת החמלה" המזויפת של האליטה

חמלה מזויפת יוצרת היררכיה מוסרית: אנחנו לא רק משכילים ועשירים יותר, אלא גם "אנושיים", "נאורים", "רגישים" ו"מוסריים", להבדיל מן מה'עמך' האדיש והלא מוסרי. אבל איך פותרים את הדיסונס הקוגנטיבי בין המחויבות לחיילים למחויבות לקבוצת ההתייחסות האליטיסטית? מתייחסים לצה"ל כשני צבאות. על החיילים 'שלנו' ב"צה"ל של מעלה", לא מפעילים אף פעם את החמלה המזויפת הזו, אבל ישנו כמובן "צה"ל של מטה"...

יעקב בן שמש: החמלה המזויפת של מנהלי בתי הספר של הווק

לקראת פתיחת שנת הלימודים, עשרות מנהלי בתי ספר הפיצו סרטון הקורא להפסקת המלחמה ולהשבת החטופים, שכולה מחויבות, לכאורה, "לאהבת האדם, לכבוד האדם ולחמלה". כל ה'חנטרושים' המביכים לא יסתירו את העובדה הפשוטה שהמנהלים החצופים האלה מועלים בתפקידם בכך שהם מנצלים את מעמדם וסמכותם לקידום עמדה פוליטית, תוך זלזול והתעלמות מאלפי התלמידים במוסדות אותם הם מנהלים - ואלפי הורים - שאינם חושבים כמותם.

פנחס יחזקאלי: חמלה מזויפת כמאפיין אליטיסטי

בעשורים האחרונים הפכה "שפת החמלה" לכלי מרכזי בשיח הציבורי במערב ובישראל. פוליטיקאים, אנשי תקשורת, אקדמיה ותרבות נוטים להשתמש במונחים של הזדהות, אמפתיה ודאגה לאחר, למיעוטים, למהגרים ואפילו לאויב. אולם מתחת לפני השטח עולה כי לא פעם מדובר בחמלה מזויפת (pseudo-compassion): רטוריקה של דאגה שאינה נובעת מהזדהות אותנטית, אלא משיקולי כוח, הון תרבותי ותחזוק של מעמד חברתי־אליטיסטי.

פנחס יחזקאלי: חמלה מול חמלה מזויפת אליטיסטית באתר 'ייצור ידע'

חמלה (Compassion) היא תכונה אנושית בסיסית. תגובה רגשית וקוגניטיבית לסבל של הזולת. חמלה מזויפת (Pseudo-compassion) היא מצב שבו מתקיימת העמדת פנים של חמלה כלפי אחר או כלפי קבוצה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על חמלה מול חמלה מזויפת אליטיסטית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: השמאל, השואה, שנאת הימין, והחמלה המזויפת לפלסטינים

שימוש בביטויים כמו 'מחנה ריכוז', 'גטו' ו'רצח עם' בהקשר לפלסטינים, הם תוצאה 'תסביך השואה' של השמאל, מהול בשנאת הימין מחד גיסא, ובחמלה המזויפת לפלסטינים מאידך גיסא. במאמר אחבר בין שלושת המוטיבים הללו ואבחן את השלכות החיבור ביניהם.

רגעים? אירית כהן נר-גאון כתבה וצילמה: חֶמְלָה

כמה אנו זקוקים לה... חֶמְלָה, מַכִּירָה לָךְ תּוֹדָה עַל הֱיוֹתֵךְ בְּתוֹכִי, מְכַוֶּנֶת אוֹתִי לָאַחֵר; מְרַוַּחַת נַפְשִׁי, מַרְחִיבָה אֶת לִבִּי, וּמְפַנָּה בִּי מָקוֹם... רגעים? אירית כהן נר-גאון כתבה וצילמה: חֶמְלָה לִנְשֹׁם.

אבי הראל: על מצוות חברתיות וחוקי יסוד

בניגוד לתרבויות המזרח העתיק, שבהן הייתה החמלה החברתית תלויה בשליט וברצונותיו, המקרא קובע את החוקים החברתיים שלו ללא זיקה לשלטון כזה או אחר חוקים אלה הינם מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי בידי איש. גישה כזו צריכה להיות גם בימינו ביזמה לחוקק את חוק יסוד הזכויות החברתיות, שיחייב את השלטון המרכזי במתן הזכויות החברתיות המלאות לכל אזרח באשר הוא, במנותק מכל שיקול פוליטי או מגזרי כלשהו.

אבי הראל: שמיטה, יובל, ריבית ודילמות מוסריות

פרשת בהר בספר ויקרא מציגה כלכלה עם חמלה חברתית. היא עוסקת בהרחבה בציוויים הקשורים לקרקע - שמיטה ויובל. בשמיטה יש ציווי על מורטוריום של עבודת האדמה, ואילו ביובל יש ציווי על מורטוריום מוחלט, וכל קרקע שנמכרה אמורה לחזור לידי בעליה המקוריים. המקרא גם אוסר ריבית, ומאפשר מתן הלוואות והחזרת אותו סכום בדיוק...