בימים אלה המציינים ארבעים שנה להסכם השלום עם מצרים, ראוי להזכיר כי הייתה זו תבונתו המדינית של נשיא מצרים סאדת, שדחף את רצועת עזה לזרועותיה של מדינת ישראל. נטל הפתרון לבעיה הפלסטינית ביו"ש ובעזה הפך כך לבעייתה הבלעדית של ישראל. הבידול שחולל שלטון החמאס בין עזה לרמאללה הוא מבחינה זו אינטרס ישראלי, שאמנם מעניק לפי שעה לחמאס סוג של חסינות, אולם בטווח הארוך יאפשר לישראל עיצוב נכון יותר של המרחב...
ניתן לראות כי הזרוע האזרחית והזרוע הפוליטית של חמאס תומכות אחת בשנייה ופועלות אחת למען השנייה. הפעילויות החברתיות והממושכות שיזמה הזרוע האזרחית של התנועה, יצרה דור חדש שגדל במוסדות חמאס והתחנך ועל ערכיו של הארגון, מאחר והמפגש עם מוסדות אלו היה על בסיס יומי. בעיצומו של התהליך, אותו דור בחר לבסוף בחמאס לשלטון. מכאן ניתן להסיק כי הפופולריות של חמאס נובעת ממוסדותיו החברתיים, שירותי הצדקה, הרווחה, מוסדות החינוך ופעילויות הדת.
מסמך זה - שנכתב על ידי צליל עזרא מאוניברסיטת חיפה - מכיל ששה מאמרים העוסקים בארגון חמאס ובמורכבות היחסים שבין זרועותיו השונות, בעיקר, האזרחית והפוליטית...
מערכת הדעווה הינה כלי מרכזי בפעילות האחים המוסלמים, ומטרתה להפיץ את תורת הארגון והאסלאם בקרב האוכלוסייה, ולקרב את הציבור לאג'נדה של התנועה. הדעווה יוצרת אינדוקטרינציה, שמספקת את התמיכה העממית לה התנועה זקוקה. התהליך הוא תהליך הדרגתי של שינוי חברתי, שבסופו נמצאת השאיפה להקמת מדינה אסלאמית...
חמאס הוא ארגון טרור היברידי. משמע, 'גם וגם'... הוא מסוגל לפעול באופן עצמאי ולא תלוי במספר תחומי פעילות ובשלוש זרועות: זרוע פוליטית-מדינית; זרוע צבאית ("גדודי עז א-דין אל-קסאם" וה"מוראביטון"), שנאבקת בישראל באמצעות ביצוע פעולות טרור; וזרוע אזרחית ("דעווה"), הפועלת לרווחת הציבור הרחב, בהפעלת מרפאות, מתן צדקה, חלוקת מזון, והקמת בתי ספר, ובהשפעת פעילות הרווחה מגייסת תומכים רבים לחמאס...
עכשיו משחקים צ'יקן. החמאס עשה קצת שרירים והודיע על קיום ההפגנות ביום ו', וישראל הודיעה פומבית על גיוס לוחמי מערך ההגנה האווירית בצו 8, ועל עיבוי הפריסה של סוללות כיפת ברזל בדרום ובמרכז. החמאס יודע שנתניהו לא יכול להרשות לעצמו סבב לחימה ברצועה לפני הבחירות ולכן ישראל תענה לכל בקשותיו... וכך, החמאס - ארגון קיקיוני לחלוטין - מלמד את ראש ממשלת ישראל מה ההבדל בין אסטרטגיה לסתם בבל"ת...
ללא פגיעה משמעותית ביכולת הצבאית של האויב, פגיעה ב"מטרות תודעה" - כמו אלו שבהן פגע צה"ל בסבב האחרון - לא תביא לשינוי. חמאס הכין את עצמו ללחימה שנים ארוכות, ועם תחילת הלחימה ירד לתווך התת קרקעי. הפגיעה במטרות הללו לא פגעה ברצונו לנהל לחימה...
המערכת הישראלית נקלעה לסבך בלתי פתור. את פוטנציאל המבוך הזה, השכילה הנהגת חמאס למצות בתבונה אסטרטגית ראויה להילמד. הניווט האסטרטגי של מדינת ישראל דומה בעת הזו, למצוקת הניווט במבוך ללא מפה עדכנית. בתאוצת תהליכי השינוי, אנו נדרשים למפה מתחדשת בתהליכי עדכון מתאימים יותר...
העמידה האיתנה (בראי הפלסטינים) של החמאס אל מול צה"ל בעזה, חוסר היכולת של צה"ל להכריע ויכולתו של החמאס להכתיב למדינת ישראל את מועדי הלחימה, מחזקת את מעמדו בקרב על הירושה, ותתרום משמעותית להרחבת הפעפוע הקיים באיו"ש מתחת לפני השטח; ובסופו של דבר, עלולה להביא לניצחונו של החמאס בקרב על ירושת אבו מאזן. מי שלא רוצה להכיר בחמאס כישות עזתית, יאלץ לדבר איתו כשהוא יושב על כיסא השלטון ברמאללה!
