הפיכת נתניהו לאובייקט של שנאה קולקטיבית היא ביטוי מובהק של דינמיקות פסיכו-חברתיות המוכרות היטב מתחום חקר ההתנהגות הקולקטיבית. הדה-הומניזציה שלו, לצד יצירת נרטיב המתעלם מעובדות מורכבות, ממחישים כיצד קמפיין פוליטי יכול לאמץ מאפיינים של התנהגות נחילית. התוצאה היא חברה מקוטבת ומוסתת, שבה התנהגות פרטים מוכתבת על-ידי תגובות רגשיות ולא באמצעות ניתוח רציונלי של המציאות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אך היא מהווה אזהרה מפני השפעתם של תהליכים רגשיים על הדמוקרטיה הליברלית.
התנהגות קולקטיבית היא מצב קיצוני של קהילתיות ותחושת שיוך לקבוצה, שלה זקוק כל בן אנוש. זוהי התמזגות של הפרט בתוך הקולקטיב, עד כי הוא מאבד את הרציונל הפרטי שלו ונטמע בתוך הקבוצה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התנהגות קולקטיבית של קבוצה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
[בתמונה, דף השער באתר ynet, המתאר את זירת הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע אחת התופעות המוזרות משהו, המאפיינות אנשים מערביים לכאורה כמונו – שחונכו להאמין בשכלם וביכולת הניתוח שלהם – היא חוסר היכולת להעלות על הדעת, שקיימים מצבים היוצאים משליטה. כך היה גם אחרי הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בליל ה- 18 באוקטובר 2015. הפניקה הצטיירה ככשל מכוון של חבורת פורעים, שחיפשה מישהו לכלות…
