ב- 24 ביולי 2025, חשף אבישי גרינצייג עימות קולני בבית המשפט העליון בין השופט השמרן והמופנם דוד מינץ, לבין השופט יצחק עמית. עמית עשה את כל המניפולציות האפשריות כדי למנוע מהשופט יוסף אלרון לשבת בדיון הנוסף בעניין פסיקתו שלו ושל ברק-ארז (כשסולברג במיעוט), בעניין החובה לקיים מכרז במינוי נציב שירות המדינה. פסיקה זו נפסקה בניגוד קוטבי ללשון החוק, ואף בניגוד קוטבי לפסיקה של עמית עצמו מהעבר.
באופן מסורתי, התערבו נשיאי בית המשפט העליון ב'משחק ההרכבים' במשורה, כי שיבוץ השופטים קובע את פסק הדין, והמחיר מתבטא ברמת האמון בבית המשפט ובלגיטימציה שלו. היום הכל נעשה באובססיביות 'ומהמקפצה'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי סדר הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
יצחק עמית הוא היפר אקטיביסט, אבל המחנה שלו כולל רק עוד ארבעה חברים. אז מה הוא עושה? מהנדס הרכבים. במיוחד בתיקים הרגישים במיוחד. אולי בשל הביקורת ואולי גם מכיוון שסולברג התחיל להשמיע קולות עצמאיים, עמית החליט לקחת הימור ולבנות הרכב חדש, ואז זה התהפך עליו...
יש להעביר בדחיפות חוק שיפקיע מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות הבלעדית לקביעת הרכבים. אין הצדקה לכך שאדם אחד יקבע לבדו את הרכב הדנים בשאלות המרכזיות והרות הגורל של מדינת ישראל. ההרכבים צריכים להיקבע בהגרלה. אני קורא גם לעמותות, שעוסקות בעניין, להגיש עתירה דחופה כנגד הנשיא עמית ולדרוש שקיפות בשיקולים בקביעת ההרכב. ברור שהעתירה תידחה, אבל צריך לחשוף את ההשחתה החמורה שמתרחשת לנגד עיננו בעיצומה של מלחמה היסטורית.
בולט היום לעין, הצורך ברפורמה בניהול 'מגה תיקים', באופן שיחייב את כל הצדדים - ובראשם, עורכי הדין של הצדדים - להתכנס לדיונים רציפים, של חמישה ימי עבודה בשבוע ברצף. רפורמה זו דורשת תיקון חקיקה, שלא יאפשר לצדדים ולבית המשפט, 'לברוח' בלחץ האירועים, למחוזות הנוחים של 'ניהול מדלג' של ההליך. מטבע הדברים, הדבר דורש גם הקצאת משאבי כוח אדם - שיפוטי ואחר - לטובת העניין.
