אנו מכירים בעיקר את המושג השיעי 'תקייה' (تقيّة): יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. למרות שאין זו הדוקטרינה המרכזית שלהם, סונים קיצוניים וארגונים ג'יהאדיסטיים בהחלט משתמשים בפרקטיקות של "תקייה" (בדרך כלל בשמות אחרים) תוך הצדקת שקרים, הסוואה, התחזות והונאה כתחבולות מותרות במסגרת "מלחמה צודקת".