אנחנו עוברים שיימינג בהאג, פשוט כיוון שאיננו מנצחים! מאז קיץ 2005 השמטנו מידינו בהדרגה את היתרון האסטרטגי שיצרנו בעמל רב במזרח התיכון, ונתנו לאיראן לטוות טבעת חנק סביבנו, בעוד אנחנו מתפארים בהיותנו "מעצמה שאין כמותה". היום בגלל טיפשותנו, אפילו את כדורי הרובה שלנו - כמו גם את תחמושת 'כיפת ברזל' - העברנו לייצור בארצות הברית, ויצרנו תלות מוחלטת ברכבת האווירית שלה, לצורך המשך הלחימה. ברצונה תספק וברצונה תעצור.
בימים אלה, כשנסראללה משתמש בצפון באסטרטגיית 'האדמה החרוכה' (Scorched Earth) או בערבית: "ארד אל מחרוקה", ראוי לחזור בהיסטוריה למנהיג אחר שביקש להפוך מרקם חיים לעיי חורבות... בפתיחת ישיבת הבוקר האסטרטגית באחד מימי אוגוסט 1944, דווח אדולף היטלר כי צבאות בעלות הברית מצויות כבר בלב פריז. הידיעה גרמה להיטלר להתלקח בהתפרצות היסטרית של זעם גואה: "יודל", צרח בקול צרוד, "האם פריז בוערת?"
השבוע לפני 95 שנה נכתב אחד הספרים שעיצב פשוטו כמשמעו את המאה העשרים. המדובר בספרו של צורר היהודים, אדולף היטלר, מיין קאמפף – מלחמתי. נדיר הוא המקרה בו ספר גורם לעיצובה של תקופה ממושכת; ובמקביל, נדירה לא פחות העובדה שאדם פורס את משנתו ורעיונותיו בספר, ומיישם אותם הלכה למעשה, ברגע שהיסטוריה מאפשרת לו את הדבר.
אנו נמצאים לפתחו של יום השואה והגבורה. זמן טוב לשאול שוב: אם אדולף היטלר היה נהרג בחפירות מלחמת העולם הראשונה. האם הייתה השואה מתרחשת? האם מלחמת העולם השנייה הייתה בכלל פורצת? ומנגד, אם וינסטון צ'רצ'יל לא היה עומד בראש בריטניה בחודשים הקריטיים שבין המתקפה הגרמנית הגדולה על המערב באפריל 1940, ועד שהוכרע הקרב על בריטניה בסתיו 1940, האם הייתה למערב תקומה?
הסרט 'קול באפלה' של שולי אשל, מביא עדות ממקור ראשון אודות יחסו של הנשיא האמריקני, פרנקלין דלנו רוזוולט, כלפי היהודים לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. הסרט מציג הוכחות לכך שרוזוולט הקשה על מתן אשרות הגירה לארצות הברית לפליטים היהודים. בסרט נחשפת דמותו של הדיפלומט אמריקני, ג'יימס מקדונלד - לימים השגריר האמריקני הראשון בישראל - שכתב בזיכרונותיו אודות תפקידו של הנשיא רוזוולט בתחום זה. כתבים אלה התגלו בדרך מקרה בשנת 2003, עת בתו של מקדונלד ערכה סדר בחפציו.
קן ליוינגסטון, איש הלייבור וראש עיריית לונדון לשעבר, הוא מחולל שערוריות סדרתי. מאמר זה בוחן את הסערה התורנית שחולל ב-28 באפריל 2016, כאשר טען כי "היטלר היה ציוני". ליוינגסטון איננו טיפש. הפרובוקציות שלו בנויות היטב. הוא יודע ששקר טוב מכין 99% עובדות אמתיות, ובאמת, גם כאן, העובדות נכונות ברובן. אבל, המשמעויות והמסקנות, מעוותות כדרכו... בעוד שמדיניות ההגירה הגרמנית התנגדה לציונות, ראה ה-SS תועלת בפעילות הציונים בגרמניה, שמעודדים את היהודים להגר מגרמניה החוצה. לכן עד 1938, גם לא הכביד עליהם כשם שהכביד על ארגונים יהודיים אחרים.
מתוך קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים נוספים בהיסטוריה הרוסית, צמחה תפיסת הביטחון הרוסית, לפיה אקטיביזם אסטרטגי הוא כורח המציאות. רוסיה חייבת להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בעצמה, ולא להסתמך על הסכמים בינלאומיים, שמחירם יקר, והם מועדים תמיד להפרה.
ב- 13 בספטמבר 1938, דיכא הצבא הצ'כי מרידה של הסודטים הגרמנים, בהנהגת "מפלגת הסודטים הגרמניים" ה - Sd.P. 16 יום מאוחר יותר הפכו אירועים אלה ללא רלוונטיים, בעקבות החתימה על הסכם מינכן (ב- 29 בספטמבר 1938), בו כפו המעצמות - צרפת, בריטניה, איטליה וגרמניה על צ'כוסלובקיה להעביר את חבל הסודטים לידי גרמניה, ובעצם, לאבד את עצמה לדעת ולאבד את עצמאותה, כשנה לאחר מכן. המאמר מתאר את המרד, ואת השתלשלות הנסיבות שהובילו אליו...
