חופש הביטוי איננו רישיון להפקרות. מאז מחאת קפלן וכיום גם סביב החטופים, חסימות כבישים מתבצעות כעניין שבשגרה, בלי היתר ובלי שליטה. זו לא דמוקרטיה, זו הפקרות. מה שמתרחש בכבישי ישראל בשנים האחרונות, בחסות היועצת המשפטית לממשלה, חורג מזכות ההפגנה והופך לאנרכיה.

"וּבַיָּמִים הָהֵם שֹׁפְטִים וְשׁוּעֵי הָאָרֶץ הִטּוּ מִשְׁפָּט וַיַּעֲשׂוּ חָמָס בְּעַם יִשְׂרָאֵל". עמית קרע ב- 29 ביולי 2025, את המסכה מעל פניו ומעל פני מנגנוני הכוח. בפסיקה שערורייתית הוא אישר חיסיון, לבקשתם, על אלפי מקרים של שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, שוועדת החקירה שהקים העם לא תוכל לחקור.

תרומתו החשובה ביותר של איתמר בן גביר לדמוקרטיה הישראלית לא הייתה ארגון כיתות הכוננות וחלוקת הנשק וגם לא הפסקת תנאי היתר של העצורים הביטחוניים, אלא ניתוק הקשר הגורדי שבין המשטרה לפרקליטות. אם עד היום הייתה המשטרה הגורם המבצע של הפעולות הלא חוקיות במהלך החקירות הפוליטיות של הפרקליטות, הרי שחשיפת מעללי חקירות נתניהו גרם לה להבין, שבערבו של יום ישלמו אנשיה את המחיר. הקשר הזה, שיתוף הפעולה הזה בין שתי הרשויות - שאמורות היו במקור לאזן זו את זו - הוא שהפך את מערכת אכיפת החוק למסוכנת כל כך!