בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

לרוב הציבור הישראלי, גם לחלק מהשותפים להנהגה הפוליטית, לא ברורה משמעות הדרישה האמריקאית לסדר אזורי חדש ובמרכזו מדינה פלסטינית. היא כרוכה בעקירת יישובים יהודיים ופליטות למעל 150,000 ישראלים. ובינתיים, בעקבות המלחמה, גם על מפעל ההתיישבות בקווי העימות בגליל ובנגב המערבי הוטל איום חסר תקדים. לשם כך המאמץ לפיתוח ההתיישבות בכל אזורי הסכנה, חייב לשוב למקומו הראוי בסדר העדיפויות של הביטחון הלאומי הישראלי.

מלחמה במזרח התיכון - בוודאי המלחמה הנוכחית - היא תופעה הישרדותית מתמשכת, ודרך המאבק שהיא תובעת מאיתנו מקרבת אותנו הרבה יותר לקיום באוריינטציה מזרחית-אסלמית, מאשר באוריינטציה נוצרית.

האויב, מאוחד בתודעת אמונה אסלאמית ומחויב לרעיון ההתנגדות (המוּקאוומה), נשבע להמשיך במלחמה לאין קץ. בשנים הקרובות תיבחן יכולתה של מדינת ישראל להמשיך להתקיים כבשורה לעם היהודי בארץ ובתפוצות. המלחמה חייבת להימשך בתבונה, בהתמדה, ובאמונה בהכרח הניצחון. 

הדיווח על הצעה לעסקת חטופים שבין תנאיה כלולה תביעה לנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה וסיום מוחלט של המלחמה, מציגה לישראל הצעה שכולה תבוסה. היא סוללת את הדרך להישרדות ארגון החמאס ולסיום המלחמה בלא יותר מעוד סבב לחימה.

במלחמה הארוכה והמורכבת, ההולכת ונמשכת אל האביב ואולי גם אל סוף השנה, בלי אחריות משותפת בין מערכות הביטחון ובין הדרג המדיני, מדינת ישראל לא תגיע לניצחון.

המצב שהתפתח בגבול לבנון מאז תחילת המלחמה באוקטובר, לכד את מדינת ישראל במבוכה קשה. איומי חיזבאללה הולכים ומתעצמים ותהליכי הסחיטה מול ישראל הולכים ומשתכללים. אין זו חולשה להכיר במבוכה כנקודת מוצא לברור אסטרטגי.

מומחים לאסטרטגיה וגם הציבור מסרבים לנטוש את הציפייה שמלחמה תתנהל על פי תוכנית, בשליטה מלאה ומחושבת מראשיתה עד סיומה. אבל מלחמה היא תופעה כאוטית בטבעה. על כן, עם התפתחות המלחמה, מטרות המלחמה מחייבות בחינה והתאמה.

כיצד לא ראו בכירי צה"ל את שראו התצפיתניות, ואת מה שיכול היה לראות כל מי שעיניו בראשו ומתבונן על המתרחש בקרבת הגבול? את מלכודת השקיעה האובססיבית לתוך הפרטים על חשבון השלם, אנו מכנים 'מיקרו ניהול' (Micromanagement): "מרוב עצים לא רואים את היער". פרנץ קפקא תרם לתופעה דימוי משלו, רק שאת מקום העצים ממלאים מקורות המים השונים, ואת מקום היער ממלא הים...

בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה עם חמאס ועם כלל גורמי המערכת שנבנתה בהכוונה איראנית נגד מדינת ישראל, יש ענין מיוחד ומעשי בספרו החדש של שגיא פולקה על החשיבה האסלאמית החדשה: "לחשוב אסלאמית- בחינת השיח המוסלמי בן זמננו, הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים", שראה אור בהוצאת מערכות ומרכז משה דיין, ב- 2023.