מאמר זה עוסק בהבדל שבין הגיונו האסטרטגי של הנשיא טראמפ - המתנהל מול איראן בשיקולי ניהול סיכונים בגידור סיכונים - לבין מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל, הנדרש להתנהלות בהגיון של קבלת החלטות בתנאיי אי וודאות.

סוגיות יסוד קיומיות בעבור מדינת ישראל, שככל הנראה עלו שלשום במפגש בין נתניהו לנשיא טראמפ בחדר הסגול, לא היו ניתנות לברור בשיחת טלפון. למרות העמימות שנשמרת לגבי תוצאת המפגש, ניתן לשער שעצם קיומה של הפגישה בשעה כה גורלית לאיראן ולאזור כולו, מסמנת מרחב תובנות חיוני לקבלת ההחלטות של הממשל האמריקאי מצד אחד ולממשלת ישראל מצד שני.

מה שהשתנה בעולם המלחמה החדש, ועושה את עבודת המתפ"ש לממד הכרחי הוא העובדה שהמלחמה מתקיימת תחת תיעוד תקשורתי מלא שמגיע מידית לכל אדם בעולם. במציאות זו, המיומנות הכרוכה בתיאום וניהול צורכי אוכלוסיית האויב במרחב הלחימה, נעשתה למרכיב יסוד בניהול המלחמה. בשל מרכזיותו זו, מאז הקמתו הייתה פעילות המתפ"ש מלווה בביקורת מתמדת מימין ומשמאל.

את התנהלותו האסטרטגית של נתניהו בשנתיים האחרונות ראוי לפרש כנווט במסע אסטרטגי היודע את מטרתו אך מכיר בתנאיי אי הוודאות של המסע. בהמשלה לשחקן כדורגל דוגמת מסי, גישת נתניהו מכירה עד כמה הדרך אל השער תלויה בהמצאות במקום הנכון, ובמוכנות לניצול הזדמנויות.

המשפט אינו מנגנון לגילוי אמת מטפיזית, אלא מערכת הכרעה ריבונית הפועלת תחת אילוצים של ראיות, פרוצדורה, לגיטימציה ציבורית ושיקול דעת מוסדי. מנקודת מבט זו, ניהול תיקי נתניהו אינו רק שאלה של אשמה או חפות, אלא מקרה מבחן חריף של כשל מוסדי: ניסיון להכריע מאבק פוליטי עמוק באמצעות כלים פליליים, תוך התעלמות מהמחיר החברתי והדמוקרטי.

התפתחות הימים הבאים באיראן נתונה בשלב זה באי וודאות מוחלטת. השאלה החשובה לעתיד מדינת ישראל והאזור, ממוקדת במבט לטווח הארוך, בציפייה לשינוי המשטר באיראן, ולשאלה כיצד נכון לישראל לפעול בשעה גורלית זו.

לנוכחות החקלאית הפעילה במרחבי הגבול אין תחליף ואין להתעלם ממנה במשוואה הלאומית הכוללת של  עלות תועלת, המתחשבת במכלול השיקולים המקיף. משוואת חישובי עלות תועלת של פקידי האוצר לעומת זאת, נוטה  לצמצום טכני בראייה צרה, שמתעלמת ממכלול השיקולים הלאומי הרחב.

את התעצמות הרצח ברחוב הערבי. יש להכיר  כמצב חירום לאומי. מה שהופך את המאבק בתופעה להכרח ריבוני של מדינת ישראל, נובע, בראש ובראשונה, מחובת המדינה לערך ההגנה על חיי האדם והיא שלובה בסוגיה זו, בחובת המדינה להשלטת סדר ומשילות.

הביקורת הסוחפת של הכתבה על שמעון נווה בערוץ 14, נובעת במידה רבה מחרדת יתר מכל מה שנראה שונה ומאיים. אולי גם מתודעת קורבנות שמניעה במידה רבה את הימין הישראלי. אם הימין שואף להנהגה לאומית, ראוי לו להתחסן מתסביכי חרדותיו. במבט הזה, השקפת עולמו הפוליטית ונטייתו הרדיקלית השמאלית של נווה לא צריכה להשפיע על ההזדקקות לחכמתו. נלמד מרבי מאיר שהשכיל ללמוד מאלישע בן אבויה, "תוכו אכל קליפתו זרק".