כבר שנה פועלים כוחות צה"ל במרחב החיץ בגולן ומזרחה לו, לסיכול התארגנויות טרור שמאיימות על מדינת ישראל. זו התשובה לשאלה מה חיפשו לוחמי צה"ל לפנות בוקר יום שישי בכפר בית ג'אן.
בסוגיה מורכבת זו שעוסקת ביחסי דרג מדיני-צבאי, נכתבו באקדמיה מאות ספרי מחקר. הכרת הסוגיה ברמה התאורטית, היא ענין לאקדמאים. במבחן המעשה שהוא תמיד ייחודי האחריות מוטלת על שני הצדדים, והיא חייבת להתייצב על תשתית של נאמנות הדדית. אולם בנקודת המוצא כדאי שתתחיל בתודעת האחריות הנובעת מסמכותו העליונה של הדרג המדיני.
הפרעות נגד פלסטינים - המתחוללות במרחבי יו"ש בידי קבוצות צעירים יהודיים - מסכנות את כושר העמידה הישראלי במאבק על זכויותיה בירושלים ובמרחבי יו"ש. למרות שמדובר בקבוצה קטנה שאינה עולה על כמה מאות, היא מהווה איום אסטרטגי על האינטרסים החיוניים של הביטחון הלאומי הישראלי.
הכישלון של צה"ל כרוך ברוב ממדיו במכלול התרבותי הרחב העוטף את החברה הישראלית. זו לדוגמה, המסגרת התודעתית שבה יש לבחון את סוגיית החסך המובהק בסדר הכוחות, שהוקצו להגנת גבול רצועת עזה, והעדר מוחלט של עתודה מערכתית בהיקף אוגדתי הנתונה בידי המטכ"ל, בכוננות למגננה אסטרטגית.
המושג "אל מוקאוומה" (مقاومة) מתאר דוקטרינה צבאית ותפיסת עולם כוללת של מאבק מתמשך וא-סימטרי נגד שלטון כיבוש או דיכוי, ובעיקר בהקשר של ארגונים אסלאמיסטיים כדוגמת חיזבאללה השיעי, וחמאס הסוני, נגד ישראל והעולם המערבי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על רעיון ההתנגדות המוסלמי, 'אל מוקוואמה'. קריאה מועילה.
נעים קאסם מנהיג חיזבאללה בחר במדיניות של הבלגה, אם כי מאמצי הארגון לחדש את מערכיו ולהתעצם באמל"ח מתקדם מתגברים מידי יום. יש להניח כי במודעות להיקף הפגיעה שסבלו מערכים מרכזיים בחיזבאללה לפני שנה, שוקדים בחיזבאללה על בניית רעיון מלחמה חדש באמצעות כלים חדשים בהם כתב"מים, רחפנים, וטילי נ"ט ארוכי טווח, שיכולים להיות מופעלים מרחוק, ואינם נזקקים להערכות בקו הגבול.
לכל המייללים על אובדן ריבונות והפיכת מדינת ישראל לפרובינציה אמריקאית צריכים להסביר שמבחן הניווט האסטרטגי הוא תמיד מורכב ומתעתע . בשעה הזו המבחן הישראלי כרוך בראיית הנולד - כלומר בזיהוי המערכת המשתנה והסתגלות מהירה לתנאיה.
הפגיעה הקשה בחיזבאללה שהושגה בשנה שעברה הביאה את הנהגת הארגון להכרה כי יחד עם יחידות ומערכי נשק מרכזיים שנפגעו בתקיפות צה"ל, נפגעו גם יסודות רעיון המלחמה נגד ישראל שאותו פיתח בעשרים השנים האחרונות. מתוך הכרה זו הארגון עמל בחודשים האחרונים - במקביל להצטיידות מחודשת - גם על פיתוח רעיון מלחמה חדש מותאם ללקחי המלחמה.
האם משפט נתניהו יכול להתקיים כהליך ניטרלי, אובייקטיבי, “הנדסי”? שהרי הצדק איננו ואף פעם לא היה ענין אובייקטיבי. הוא מטבעו תלוי הקשר תרבותי, חברתי, ערכי, כפי שטוענת הגישה הפוסט־מודרנית והפרשנות ההלכתית-יהודית.
מאמצי מועצת יש"ע - שהתמקדו בשנים האחרונות בעיקר לגורמי השפעה בארה"ב - חייבים לפנות בשפה מתאימה אל הציבור הישראלי, לא רק בהסברת האיום הביטחוני אלא גם בהדגשת הפוטנציאל המצוי ביישובי יו"ש להורדת מחירי הדירות ולאיכות חיים מחוץ לצפיפות ההולכת וגוברת בערי גוש דן.