הדיבור על "אהב שלום ורדפהו" ניתן ליישום  כדיבור המכוון אל האדם הפרטי בשדה הפעולה שבין אדם לחברו, אולם הוא איננו יכול לשמש ציווי להתנהלות המדינה. למדינה קיימים אינטרסים, ובין מדינות מתנהלת פעילות שבה מצב היסוד הוא מאבק מתמיד על אינטרסים ומשאבים. ההיגיון המנחה אינו מאפשר לקיים כפשוטו "אהב שלום ורדפהו".

אני יודע שרבים רואים בי בוגד על שלא קמתי ועזבתי. אבל, אינני מתחרט. אבקש סליחה בלב חפץ מכל מפונה שמרגיש שפגעתי בו, אבל אל מול ההיסטוריה אני עומד גאה: מנעתי את הפיכת ההתנתקות ל'פרומו' ריסוק מפעל ההתנחלות, והצלתי את הציונות הדתית מעצמה. אם הייתי נוהג אחרת, היה על בני הציונות הדתית אות קין שאומר: "אי-אפשר לסמוך עליהם שימלאו פקודות"...

הדרך בה תצליח ישראל להבהיר לכל הגורמים במרחב את חובתה להגנת הדרוזים בסוריה היא הדרך שגם תאפשר לישראל להשפיע מתוך עמדת כוח על כיווני התפתחותה של סוריה החדשה. לפעולותיה של ישראל בסוריה תהיה בכך השפעה בצומת הדרכים, שבין הדרך ליציבות ושגשוג במערכת היחסים ההדדית, לבין משטר גבולות הממשיך להתקיים באיום הדדי. בהעמדה כזו של הניווט המדיני הישראלי ביחס לסוריה, ההחלטה להתערבות צבאית השבוע, הייתה לגמרי הכרחית.

השלכותיו העתידיות של איום חמאס בעזה - לעתיד קיומה של מדינת ישראל מול אויבים הדבקים בחלומם להביא להשמדתה - יש הכרח קיומי בניצחון הישראלי בסיום המלחמה. התכלית להמשך הלחימה, מוצדקת במבט הזה הרבה מעבר למה שמנסים מבקרי הממשלה להציג  כלא יותר מאינטרס פוליטי של ראש הממשלה.

איך צה"ל שהשיג באיראן הישג כה מרשים בשנים עשר ימי לחימה, עדין לא הביא להכרעת חמאס? בעוד שבלבנון ובאיראן נופצה תפיסת המלחמה של האויב, והוא איבד רכיבים מערכתיים מרכזיים, הרי שלחמאס, למרות המכה הקשה שספג ואבדן כעשרים אלף מלוחמיו, לא קרס רעיון המלחמה. חמישים החטופים שנותרו בידיו, מעניקים לו עצמה אסטרטגית, באמצעותה הוא מאמין שיוכל להביא לסיום המלחמה בכפיית תנאיו.

איראן יכולה גם עכשיו לשוב לירי טילים ולמאמץ לחידוש המאמץ הגרעיני, אבל תפיסת המלחמה שלהם התערערה ובינתיים תפיסה חדשה אינה מונחת על המדף.  

לא מפתיע, שהמלחמה עם איראן הסתיימה בספק, שמא נעשתה  רק חצי עבודה. ככה זה עם סיום מלחמות. בני אדם מצפים באופן לגמרי טבעי שהמלחמה המסתיימת תהיה המלחמה האחרונה... רק שמצב היסוד הקיומי האנושי הוא דווקא אי היציבות. אם נוצרה לרגע יציבות היא תוצאת שיווי משקל ארעי, כמו רוגע על פני הים. גם ניצחונות בקרב אינם מבטלים את סכנת המלחמה הבאה.

במבט אחראי הציג הרמטכ"ל ביום שישי כי המלחמה עלולה להיות ממושכת. בתנאים שנוצרו עד כה, ידה של ישראל על העליונה והמשך התקיפות באיראן מגדיל בכל יום את ההישגים המצטברים, אבל עדין אין בידיה של ישראל נתיב לסיום המלחמה.

המתקפה הישראלית באיראן אכן נראית כשעה גדולה בה נעמדה האומה הישראלית על רגליה. במבט הזה, במאבק נגד אויבים מוכווני אמונה, לשאלה באיזה צד נמצא ריבונו של עולם, יש משמעות מעשית אסטרטגית.