יוהרה / יהירות מתארת תחושת עליונות והפגנת גאווה מופרזת, הנובעת מתוך אמונה שהאדם טוב או חשוב מאחרים. מדובר בתופעה שגורה וכמעט בלתי נמנעת בקרב אליטות שולטות, והיא הולכת ומחריפה ככל שהן שוקעות בסטגנציה ובפער רלוונטיות כרוני. לכן, ככל שתגבר היוהרה, יתרחב הניתוק מהמציאות בהתאמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
זחיחות מתארת לרוב תחושת ביטחון עצמי מופרז או שאננות, הנובעת מתוך תחושה של שליטה במצב, או של אמונה שדברים תמיד יסתדרו כי המצב בטוח ובלתי ניתן לערעור. זחיחות יכולה להיות גם תכונה חיובית, אם היא מאוזנת עם זהירות וריאליזם. אבל, היא יכולה גם להיות מסוכנת, שכן היא יכולה לגרום לאנשים לקחת סיכונים מיותרים ולהתעלם מאזהרות. המילה נושאת הקשרים של קלות דעת, ביטחון עצמי מופרז או חוסר תשומת לב לסכנות ולמציאות המשתנה. תחשבו על אליטת ההון הישראלית...
לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתחת לא אחת בקרבם תופעה של נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) – תחושת עליונות משותפת שבמסגרתה האליטה רואה את עצמה כמיוחדת, ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה. תוצאותיו קשות הן עבור האליטה והן עבור עמה.
אשליית הרוב של האליטות נובעת מהומוגניות מחשבתית, שליטה בערוצי מידע מרכזיים, פחד של הציבור להביע התנגדות, ושיכרון כוח שמוביל לניתוק מהעם. התוצאה היא מציאות שבה האליטה מאמינה שהיא מדברת בשם הרוב, עד שהמציאות טופחת על פניה.
כשדנים אנשי המחאה בכינוי 'בבונים', שהעניק השמאל למזרחיים בישראל, נותנים בדר"כ כדוגמה את ח"כ דוד אמסלם, רק שאמסלם הוא איש חריף ופיקח, ורחוק מאוד מהדימוי שהדביקו לו. כמו מזרחיים אחרים - נטולי רגשי נחיתות ו/או רצון ל'השתכנז' - זו דרכו לייצר מיצג פוליטי מתריס ומלא בוז כלפי האליטות, שאינם מכבדים את עצמם ואינם ראויים לכבוד. רק שהאחרונים אינם מבינים שהבדיחה על חשבונם...
ב-20 בנובמבר 2024, ביצעה אליטת ההון הישראלית מהלך תקשורתי עתיר משאבים, כאשר רכשה מודעות דף בכל עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל (ולא בפעם הראשונה…). מהלך זה - שנועד לעצב את תודעת הציבור בנוסח המזכיר מסעי תעמולה במדינות טוטליטריות - עורר תגובות נרחבות - אך בכיוון הפוך מזה שאליו כיוונו יוזמיו.
פרשת הדלפת המסמכים מצה"ל וה'טיפול' חסר התקדים בחשודים, מלמדת אותנו שוב, שבישראל - כמו במדינות WOKE מערביות אחרות - נהוגה בגלוי, אכיפה בררנית הזועקת לשמים, תוך שימוש פוליטי גלוי בכלים של התביעה הפלילית. החרדה עמוקה ותחושת הדחיפות בקרב היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות, השב"כ וגורמים במטכ"ל שמאבדים את מוקדי הכוח שלהם ערב כניסת ממשל רפובליקני לתפקידו, יוצרים מצב שבו הגענו ל'מאני טיים', שבו הכל כנראה מותר.
'אליטת ההון' היא האליטה השלישית שהגיעה לעמדות השפעה בישראל. היא מורכבת ממעגלים של בעלי ממון, בעלי אוריינטציה תרבותית אמריקנית, פרוגרסיבית מובהקת, ש'בלעו לתוכם' את בני האליטה המייסדת, ואת בכירי מערכות הביטחון אכיפת החוק ויתר השירות הציבורי. לכאורה, מצויה היום 'אליטת ההון' בשיא כוחה. למעשה, היא מצויה בשלבי שקיעה מתקדמים וב'חרדת התחלפות' מתמדת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אליטת ההון הישראלית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
תקציר: מכל השנאות של השמאל הישראלי, השנאה למזרחים היא הצורמת ביותר. זאת בגלל תיעדוף הערבים כ'פרא אציל', והצבת זכויותיהם בראש, על חשבון בני עמם. שהרי, מהם המזרחים אם לא ערבים בני הדת היהודית? במה זכו הפלסטינים ולא המזרחים? התשובה מורכבת, ומעבר לגזענות ולהתנשאות, יש בה גם פחד קמאי – שהלך והתגבר עם השנים – מאליטה…
האליטה שלנו פונה למערב שיציל אותה מעמה שלה, ויטיל סנקציות על ישראל לאלץ אותה לעצור את המלחמה. כדאי לה ללמוד מניסיון הקודמים לה: ניסיונות כאלה בעבר השיגו בדרך כלל את התוצאות ההפוכות (ראו דוגמאות בתוך המאמר), שהרי, אם תיגמר המלחמה בניצחון, יתרסק מעמדה הציבורי, וכל שייוותר לה הוא לעזוב; ואם חלילה יסתמן הפסד, יחוש העם תחושת בגידה (המילה הזו הופכת שגורה יותר ויותר במקומותינו), ויפנה לסגור עימה חשבונות.
