מאז נכנס מרדכי דוד לחיינו, אנשי הימין נדהמים ומשועשעים כאחד למראה ההיסטריה שאחזה באנשי המחאה. שהרי, כיצד ייתכן שקבוצה המשתמשת בטרמינולוגיה של "סוף העולם", חוסמת צירים ראשיים ומזהירה מפני "שפיכות דמים", נכנסת לסחרור של חרדה מול כתובת גרפיטי אחת או אדם בודד שחוסם אותם בחזרה עם רמקול?
"משטרת בן גביר" מכנה המחאה שלנו את המשטרה. "המשטרה כבר נפלה" הספיד אותה דני קושמרו בעצב. מה באמת? כמובן שלא. זוהי השיטה הבולשביקית הישנה והטובה להאשים את היריב במה שאתה עושה...
תגידו, איך אתם עם תיאוריות קונספירציה? הן מתעוררות כאשר אנו נותרים ללא הסבר הגיוני. קחו למשל את התנהגותו של רב ניצב דני לוי, שהעלה השר בן גביר לכס המפכ"ל...
חמלה מזויפת יוצרת היררכיה מוסרית: אנחנו לא רק משכילים ועשירים יותר, אלא גם "אנושיים", "נאורים", "רגישים" ו"מוסריים", להבדיל מן מה'עמך' האדיש והלא מוסרי. אבל איך פותרים את הדיסונס הקוגנטיבי בין המחויבות לחיילים למחויבות לקבוצת ההתייחסות האליטיסטית? מתייחסים לצה"ל כשני צבאות. על החיילים 'שלנו' ב"צה"ל של מעלה", לא מפעילים אף פעם את החמלה המזויפת הזו, אבל ישנו כמובן "צה"ל של מטה"...
אות אזהרה שצה"ל הפך בעצם לשני צבאות נפרדים, קיבלנו כבר במאי 2014, בפרשת 'דוד הנחלאווי'. תחליפו את השם 'דוד הנחלאווי' עם אלאור עזריה או כל אחד מלוחמי כוח 100, ואלה שנרדפו ע"י הפרקליטות הצבאית מאז ה- 7/10, ותבינו.
בגלל שיטת התיק הפתוח מתנהגים רוב שרי הליכוד כמשותקים – ולמעט כמה אמיצים – אינם מחוקקים חוקים כנגד שלטון הפקידים ובית המשפט, ואינם יוזמים פעולות נגד הטייקונים כדי להתמודד עם יוקר המחיה. אבל צריך לומר: העם כבר הבין, ושעונה של האליטה מתקתק במהירות לאחור. הוא לא ישקוט, עד שכל הפושעים הללו מטעם המדינה לכאורה יישפטו, וימצאו את המקום הראוי להם מאחורי סורג ובריח.
אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת לעובדה שהאליטה שלנו כבר אינה הגמוניה, משמע, היא כבר אינה יכולה לשלוט בתודעה ולנתב את דעת הקהל כרצונה, הגיע האירוע של הפצ"רית בחוף הצוק, והוכיח זאת שוב...
מאז ה- 7/10 הפכה המילה בגידה אורחת קבועה בפוסטים, ברשתות החברתיות ובשיח הפוליטי בישראל. אחרי חשיפת קנוניית שדה תימן היא כבר הפכה לסלוגן השגור בפי רבים. אבל, מה ממעשיהם של כל אלה שאנחנו מייחסים להם בגידה, עומד בהגדרת החוק הישראלי?
