המסורת של מתן תורה בסיני על ידי משה, הינה התפיסה המרכזית השולטת במסורת היהודית. אולם, יש לדעת שבספר יהושע, מצויה מסורת אחרת ומנוגדת שמעלה תהיות לא פשוטות בנידון...

עד זמנו של יהושפט לא הייתה קיימת ביהודה מערכת משפט מסודרת. הנוהל שנשאר מימי דוד נשען על מערכת משפט עממית, או בפקידי המלך שהוטל עליהם לעסוק בעיקר בגיוס כספים לבניין בית המקדש ובמקביל בהשלטת החוק והסדר בממלכה. לאחר פילוג הממלכה, נאלצו שופטים אלה לנדוד לחבל ארץ יהודה. יהושפט מקים מערכת משפט חדשה ומסודרת שקיימות בה ערכאות משפטיות עד בית הדין העליון היושב בירושלים. סדרי משפט שכאלה ראינו כבר קודם לכן במצרים.

על פי המנהג יש קשר ישיר בין שירת הים והאכלת ציפורים בשבת זו הנקראת שבת שירה. חלק מהטעמים למנהג זה הוא הקשר בדימוי של האדם או נפשו לציפור, או ליתר דיוק לחופש בחירתו של האדם בכלל, ולשחרור מתאוותיו בפרט. איגרת הציפורים של אבן סינא, הגם שלא עוסקת כלל בשירת הים, יש בה את התובנה המרכזית של שבת זו - הבחירה הנכונה של נפש האדם, בחיפושה אחרי האמת.

אבן סינא מחלק את סוגי התפילה לשניים, תפילה חיצונית ותפילה פנימית. התפילה החיצונית מאמנת את הפרט מההמון להכרת הטוב ולציות פוליטי, בעוד שהתפילה הפנימית מובילה את האדם להכרה שכלית עליונה. גם הרמב"ם בעקבותיו, מבחין באופן ברור בין תפילה רגילה (חיצונית ע"פ אבן סינא), אשר אינה מביאה את האדם להבנת מהות האל, לבין תפילה שכלית (פנימית ע"פ אבן סינא), שהיא התפילה הראויה, והיא אשר מביאה את האדם להבנה שכלית מעמיקה. מה היה אם כן טיבה של תפילת משה?

פסוקי המקרא בתחילת פרשת וארא בספר שמות, מציגים גישה שאינה עולה בקנה אחד עם הכתוב קודם לכן בפסוקים של ספר בראשית. פרשני הדורות עמלו רבות כדי לתרץ את הסתירה הקיימת בתוך גוף המקרא. העניין לא נעלם אף מעיני הפילוסופים היהודיים של ימי הביניים, וכל אחד תרם את פרשנותו המקורית...

הסיפור הקצר על מה שאירע לצפורה, שעליו דן המאמר, הוא המקרה האחרון שמסופר קודם שהופך משה למנהיג, והיא גם גיבורתו הבלתי מעורערת...

הרג גוליית ביד דוד נחשב לאחד מסיפורי המקרא הידועים ביותר. המיתוס שהוא מעצב בתוכו נשאר בזיכרון הקולקטיבי ההיסטורי של כל הדתות. אולם לא ניתן להתעלם מהקושי שיש לסיפור, מקבילות ההופכות זיכרון היסטורי זה על פניו...

מקובל - מאז ימי הקדמונים ועד ימינו - כי הורדת נעל מעל רגלו של אדם יש בה אות וסימן לדברים שונים. קדושה מול אבלות. השפלה וסגירת עסקה מוצלחת. האם יש מכנה משותף לכלל המקרים? קשה לענות על כך...

על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם. ברם, היות ויש פסוקים סותרים בנידון היו חוקרים שחיפשו את המקום הנכון של קבר רחל. ואכן במאה התשעה עשרה, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים נמצא מקום קבורתה, מצפון לירושלים. זאת, מבלי לגרוע או לפגוע בתפילות הרבות ובדמעות, שהיו מנת חלקו של הציון השגוי בבית לחם במשך של שנים רבות, ואשר הפכו אותו לאתר זיכרון חשוב בתודעה הלאומית.

כאשר נביא כלשהו או יוסף מזכירים בדבריהם את האל, יש לבחון זאת לפי התיאור אותו הם מביאים, ולפרש אותו לפי אמות מידה שונות ממה שאנו רגילים לחשוב בפשט הדברים. במקרה שלנו - פשוטו של מקרא – ירידת יוסף, וכל המשתמע ממנה, הינה מהלך אלוהי מתוכנן מראש. לפי הדרש הפילוסופי האמור – המדובר בעשייה אנושית אוטונומית המביאה בסופה לאותה תוצאה.