כאשר פרעה כופר בהשגחה העליונה אין המקרא מסביר באיזו סוג השגחה מדובר. הרמב"ם בפרשנותו לספר איוב מונה ארבעה סוגים של השגחה...

למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.

אגדות המלך ארתור היו נפוצות בימי הביניים בכל רחבי אירופה. למרות שהמדובר ככול הנראה במיתוס, הרי מיתוס זה נחשב בחלקו לאמתי, עד כי יש חוקרים שטוענים שבסיס המיתוס אמתי ביסודו. למרבה הפלא, נמצא כי מיתוס זה הגיע עד למקובלי צפת במאה ה-16, כולל שימוש שנעשה בו על ידי  ר' חיים ויטאל, כהוכחה  לכוחו המשיחי...

פרעה מלך מצרים מוטרד על פי המסופר מהאפשרות שאיש מבני ישראל יפגע בגאווה הלאומית של מצרים. כאז כן עתה, הוא נוקט בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי שמצב דברים זה לא יקרה. הגזרות שהוא מטיל על בני ישראל מלוות במסע פרסום ארסי כנגד שהות בני ישראל במצרים, כך שההתנגדות למעשיו הלא מוסריים יתקבלו בהבנה על ידי הציבור המצרי...

על פי המקור ההלכתי ראוי לצום גם בתאריך ט' בטבת; יום מותו של שמעון כיפא הוא פטרוס הקדוש. בתחילה הדבר נראה לא ברור ואף הזוי, אולם לפי המדרש, שמעון כיפא מילא תפקיד מפתח בעצת חכמים, בכדי למנוע את הרג היהודים בידי הנוצרים...

יש סבירות כי יעקב לא נקבר במערת המכפלה, אלא בעיר שכם. המקרא, כאשר הוא מספר על הגעת יעקב לעיר שכם, אומר כך: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה". המקרא לא מפרט מדוע קנה יעקב את השדה, ולאיזו מטרה הוא יועד, אך מעשה זה של קניית השדה בשכם מזכיר לנו את  קניית מערת המכפלה על ידי אברהם לצורך הקמת אחוזת קבר משפחתית.

נאום יהודה מול יוסף משקף את מאבק האיתנים, על הנהגת עם ישראל. בעקבות כך, ולמרות גלותם של עשרת השבטים, התפתחה השיטה של שני סוגי משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שלכל אחד מהם יש תפקיד משלו, בגאולה העתידית. הרב קוק מחבר את שניהם כדי מקשה אחת...

יוסף לאחר שינוי מעמדו נהיה משנה למלך מצרים. זה האחרון מעניק לו כיבודים ומתנות לרוב, ובניהם שינויי שמו לצפנת פענח. פשר מילים אלו הינו סתום , ולכן הפרשנים השונים מנסים למצוא פתרון אפשרי עבור משמעותם. ככול הנראה, המדובר בשם מצרי שמשמעותו מציל או מושיע העולם. ברם,  מאותו רגע שהחלו לבאר את תיבת פענח  במשמעות של ביאור דבר שאינו ידוע, גילוי צפונות, הלך השורש פענ"ח והשתלב במערכת הפועל של הדקדוק העברי. השורש האמור  מצוי בלשון ימי הביניים וגם בעברית המודרנית שבה אנו משתמשים כיום. כך נוצר שם הפעולה "פענוח" והפעלים "פיענח" או "פוענח" ואף שם מקצוע בצה"ל - "מפענח"...

חג החנוכה במחוזותינו נחשב לחג מרכזי וחשוב בכל המגזרים. המגזר הדתי מייחס לו ערכים של טהרה, אמונה, גבורה ודבקות באל, ואילו מההיבט החילוני המדובר בחג הקשור בעיקר לעוז רוחם הצבאי של החשמונאים. הקשר של אור ואש לחג החנוכה הנראה לנו כיום כמובן מאליו, לא היה קיים בעבר הרחוק, וכל ההסברים ההיסטוריים שמנסים לקשור בין חנוכה לאש אינם עומדים במבחן המציאות ההיסטורית...

שלמה מולכו נולד בסביבה נוצרית מובהקת. האם היה נוצרי במקור או בן אנוסים על כך הדעות חלוקות. בבגרותו, הוא נפגש עם דוד הראובני פגישה ששינתה את חייו. הוא מל את עצמו ועזב את ארץ מולדתו פורטוגל. במקומות מגוריו הבאים, סלוניקי וערי צפון איטליה הוא השתלם והעשיר את ידיעותיו התורניות והתמסר ללימוד תורת הסוד...