חוק המלך המקראי בפרשת שופטים בספר דברים בא להתמודד עם האיום שמאיימת מלכות אדם על מלכות אלהים; ולפיכך, מציב החוק המקראי סייגים למלך, תוחם את סמכויותיו ומלמד כי חובותיו רבות מזכויותיו. החובה המרכזית המוטלת על המלך היא הציות הגמור לחוקי המקרא...
הממצא הארכאולוגי העשיר בהר עיבל מצביע על כך, שמדובר באתר פולחן חשוב שלדעת זרטל ויואל בן נון שימש את שבטי ישראל בכניסתם לארץ כנען. אם הזיהוי האמור נכון, יש לו השלכות מרחיקות לכת בדבר ההיסטוריה של עם ישראל בכלל ולאמינות הסיפור המקראי...
בפרשת עקב, משה חוזר על מעשה שבירת הברית, והטקסט בספר דברים אודות המעשה שופך אור אחר על התיאור שכבר נמסר בספר שמות. הבדל מעניין בין הטקסטים עוסק בבניית ארון ברית ה'. אם בספר שמות בצלאל בנה אותו, הרי שבפרשת עקב בספר דברים, הנגר המיומן הוא משה עצמו…
הטקסט של מתן עשרת הדברות מופיע במקרא פעמיים, ולמרות השינוי שיש בין הנאמר בספר שמות לבין הנאמר בספר דברים, הרי שהמסגרת של שתי מקורות אלה דומה בבסיסן ומהווה טקסט מכונן באמונה הישראלית. אמונה זו דוגלת כי משה הביא בהר סיני שתי תורות, אחת שבכתב והשנייה תורה שבעל פה...
בכל חלקי מגילת איכה, המסר הברור שעולה הוא ההכרה הברורה באלוהי ישראל כמי ששולט בהיסטוריה האנושית. בשל כך, מופנית אליו הבקשה לעזרה ולנקמה באויב. במקביל, מוטיב תיאולוגי נוסף הינו ההכרה בחטא וצידוק העונש של האל. חרף זאת, במגילת איכה ישנו קו תיאולוגי שונה במקצת מזה שאנו מוצאים בספרות הנבואה...
ספר דברים הוא נאומו של משה קודם מותו, בו הוא מפרט את מסע בני ישראל במדבר סיני, ואת ההקשרים שקרו במהלכו. בפרשתנו משה מתחיל את הסקירה המגמתית שלו, ובין השאר הוא מאזכר את המלחמה נגד עוג מלך הבשן. אזכור זה משתלב ברוח צוואתו של משה, אולם פרט אחד נראה פחות רלוונטי בה, והוא גובהו הפיזי של עוג...
פרשת מסעי עוסקת בין נושאיה במוסד עיר המקלט, שהיה נפוץ במזרח הקדום, והבא להגן על רוצח בשגגה מפניו של גואל הדם. ברם עיר מקלט אינה מגינה על רוצח במזיד, וכל רוצח שכזה שנמלט מאימת הדין לשעריה היא איננה יכולה לשמש לו מחסה או מגן. אם נחזור למקרים אותם הבאנו, נראה כי ישנם, שלושה סוגים של רוצחים: ישנו רוצח במזיד, ישנו רוצח בשוגג, וישנו רוצח בערמה...
המחוקק המקראי מבדיל בפרשת מטות בין נדרי האיש לנדרי האישה, זאת כנראה בשל חשיבה מגדרית שלילית כלפי נשים. לכאורה גישה שלילית זו כלפי נשים עברה כחוט השני ואף הרמב"ם הושפע ממנה. יש בפסיקותיו ובדברי הגותו, אמירות שניתן להבין מהן כי הוא מזלזל בכושרן האינטלקטואלי של נשים, מגביל את חופש פעולתן במרחב הציבורי, וחושב שאין הן יכולות להגיע למעלה שכלית עליונה...
המפקד בערבות מואב בפרשת פנחס מעלה תהיות היות ומספר הנפקדים זהה כמעט למספר הנפקדים בצאת בני ישראל ממצרים. על כך נכתבו הסברים שונים שחלקם הגדול אין לו אחיזה בפסוקי המקרא. ישנה אפשרות שהמספר הכמעט שווה בין שני המפקדים נעוץ דווקא בעובדה שבשל חטאי בני ישראל והרג החוטאים הדבר יצר סוג של שיווין דמוגרפי...
בלעם הדמות המרכזית בפרשת בלק, נהנה מדימוי שלילי משלל הפרשנים של המקרא. בעת החדשה, ניסו למצוא רלבנטיות לכך, והרב קוק מצאה בהשוואת הפילוסוף הגרמני, ארתור שופנהאואר לבלעם. האם צדק הרב קוק בהשוואה בוטה שכזו? קשה לומר...
