מנהג קריאת מגילת רות בחג שבועות הינו מנהג קדום, למרות שאינו נזכר בתלמוד. המקור הראשון שאנו מוצאים שמדבר על כך הוא במסכת סופרים: "ברות (קוראים) במוצאי יום טוב ראשון של עצרת (חג שבועות), עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון"
אחד הנושאים החשובים הנמצאים בפרשת נשא, הוא פרשית הנזיר. נזיר הוא אדם שאסור לו לשתות יין ולאכול אוכל טמא. הוא צריך לגדל פרא את שיער ראשו, ויש עליו חובה להיזהר מלהיטמא למת. בתום תקופת נזירותו, הוא אמור להביא קרבן אשם, היות ואסר על עצמו דברים המותרים על פי המקרא. הדמות הנזירית הססגונית ביותר במקרא הוא שמשון...
שמו של ספר במדבר על פי חז"ל היה חומש הפקודים, בגלל המפקדים שנכתבו בו. אולם, על פי המסורת, כל חומש קיבל את שמו על פי המילה הראשונה בו, ולכן ספר במדבר נקרא בעבר ספר וידבר. מתברר כי שמות החומשים בתרגומי התורה ליוונית ולשפות הודו -אירופיות השונות מעידים על קיומם של שמות עבריים קדומים, אשר נדחו במשך הזמן מפני הנוהג לכנות את הספרים על פי מילת פתיחתם...
הרציונל המיידי בחוקים שבפרשת בהר, מדבר על יצירת חברה סוציאלית מתקדמת, אולם העובדה שבשנת השמיטה גם חיות השדה נהנות מכניסה חופשית אל האדמה הלא מעובדת, פוסלת טיעון זה. אשר על כן צריך למצוא רציונל אחר לחוקים אלה, ואכן יש נרטיב הקשור בכל השמיטות האמורות והוא – לימוד העיקרון כי הארץ שייכת לאל...
בערב 6 במאי, 1947, נעלם בירושלים נער בן 16, אלכסנדר רובוביץ, חבר לח"י שהיה בדרכו להדביק כרוזים של המחתרת. הוא נראה לאחר מאבק, נדחף על ידי גבר דובר אנגלית לרכב גדול, בצומת רחובות בשכונת רחביה. לא היה מדובר במעצר רגיל, ורובוביץ לא נלקח לחקירה רגילה. הוא מעולם לא נראה שוב, וגופתו לא נמצאה מעולם...
אחד מחוקי פרשתנו הוא לאפות תריסר חלות, שיש להניחם על השולחן במשכן. חלות אלה הידועות בשמם הנוסף, לחם הפנים, הוחלפו מידי שבת בשבתו על ידי חלות טריות וחדשות. מפאת קדושתן, הן נאכלו על ידי הכוהנים במקום קדוש. פרט לאזכורים ההלכתיים הללו, אין המקרא מפרט דבר אודותיהן, ורוב הידוע לנו שאוב מספרות חז"ל...
איסור עבודת המולך, הנזכר יותר מפעם אחת הינו איסור חמור שעונשו בצידו. בתחילה חשבו החוקרים כי עבודת המולך מקורה בפיניקיה, אולם העובדה שפולחן זה לא מוזכר בממלכת ישראל, שקיימה יחסים עם ממלכת צור הפריך את הטענה האמורה. בנוסף, עבודת המולך נזכרת רק בממלכת יהודה, בימיהם של המלכים אחז ומנשה. אשר על כן יתכן מאוד שפולחן זה הגיע דווקא מהממלכה האשורית...
מעמדו המשפטי והחברתי של המצורע, כפי שהוא מוצג בפרשות תזריע מצורע, הינו מעמד נחות וירוד, מכל הבחינות. הקשר המקראי של המצורע למוות מצד אחד, ולשדה או המדבר מצד שני מקבל חיזוק, על רקע הספרות של המזרח הקדום. בספרות זו המצורע נודד ממקום למקום מחוץ לחברה האנושית, יחד עם אנשים במעמדו הנחות, מצורעים פושעים ורוחות של מתים...
מחנה ההשמדה חלמנו היה מחנה ההשמדה הראשון שהתנהל בו רצח המונים, בשיטה של הבאת יהודים המיועדים להשמדה אל מחנה קבוע. הוא החל לפעול ב- 7 בדצמבר 1941. מיקומו נבחר בשל מבנה גדול שהיה בקרבת הכפר חלמנו, בסמיכות לצירי תנועה, ותוך האפשרות להסתיר את הנעשה בו מעוברי אורח. ההשמדה בוצעה באמצעות שלוש משאיות גז, שכל אחת מהן הייתה יכולה לקלוט בין חמישים לשבעים קרבנות...
מאכלות אסורות מוזכרים במקרא הן בספר ויקרא בפרשתנו, שמיני, והן בספר דברים. כאשר אנו בוחנים את שני המקורות הללו, אנו מוצאים שהמקור בספר ויקרא השפיע על הנאמר והכתוב בספר דברים. ההנחה שהמקור בדברים הושפע מספר ויקרא מתבססת על סימני היכר לשוניים, הנמצאים בשניהם, כדוגמת המינוח זאת הבהמה, או מטבעות הלשון את זה תאכלו, או, וזה אשר לא תאכלו...
