בדומה לגטו טרזין, ובנוסף לו, נועד המחנה המשפחתי באושוויץ לשמש הוכחה חיה לכאורה, להזמת הידיעות שהחלו להתפרסם, אודות השמדתם של היהודים במזרח. מיצג שווא זה נתמך בין השאר על ידי אותן גלויות שנשלחו מאושוויץ המאשרות כי המגורשים הינם בחיים...
חציית ים סוף ושירת הים הבאה בעקבותיו הם המוטיבים המרכזיים של פרשת בשלח. סיפור זה השתמר בשני אופנים, פרוזאי ושירי. בתיאור הפרוזאי הדגש הוא על מעבר בני ישראל בים סוף, בעוד שבשירת הים המוטיב המרכזי הינו טביעת המצרים בעוד שמעבר בני ישראל בים סוף כלל אינו מוזכר...
פרק י"ב בפרשת בא עוסק במכת בכורות המשולבת עם מצוות קורבן פסח. לכאורה אין קשר בין השניים, אולם ניתן להבין זאת, אם מייחסים לזבח פסח אופי גוון אפוטרופיאי, ריטואל קדום של רועי צאן, שנערך מדי שנה הבא להגן מפני חמת המשחית שפועל בדרך כלל בשעות החשיכה. ספר היובלים מאמץ גישה אפוטרופיאית זו, וחידושו נעוץ בזיהוי המשחית בדמותו של שר המשמטה...
אחד העניינים המרכזיים של פרשת וארא הוא התיאור של מכות מצריים. בספר שמות תיאור זה בא כהוכחה ניצחת לכוחו של האל בעולם, ואת העובדה שאינו כפוף לטבע אלא שולט בו. אמנם, כל מכות מצרים, פרט למכת בכורות, מעוגנות בפעילות הטבעית, אולם עיצוב סיפור המכות מראה כי אין כאן קפריזה טבעית, אלא התערבות מכוונת של האל במתרחש בעולם...
סיפור לידתו של משה בפרשת שמות, מעורר תהיה גדולה. זה האיש שעל פי המסופר במקרא, נחשב לאבי הנביאים, גואל בני ישראל ממצרים, נותן התורה, ונודד עם בני ישראל במדבר ארבעים שנה עד ערבות מואב בואכה ארץ כנען. הצפייה מהמקרא שלידה של אישיות שכזו תקבל מקום ראוי ומפורט יותר...
קודם מותו מתכוון יעקב לברך את בניו, ובתוך כך הוא מברך גם את בניו של יוסף, מנשה ואפרים. לפני ברכות אלה, הוא פונה ליוסף אביהם ומשתמש במוטיב של מלאך. מעבר לעובדה שציון זה מראה על ההשגחה הפרטית שהייתה על אברהם יצחק ועל יעקב עצמו, הרי יש כאן אזכור של הסופר המקראי אודות הימצאותם של מלאכים בהוויה האמונית של עם ישראל...
ישו נולד חי ומת כיהודי. עובדה זו אין להכחיש. כמו כן, ישו לא נולד בתאריך אחד לספירה אלא ככול הנראה בזמן מותו של המלך הורדוס, במאה הרביעית לפני הספירה. מוצאו ההיסטורי הגלילי, מקבל תפנית בכתבים הנוצריים שמנסים להראות שהוא מצאצאי בן דוד ולכן הוא נולד בבית לחם.
הסיפור בספר בראשית של חלומות פרעה והפתרון של יוסף, ושל קביעתו בפרשתנו כי יש עוד חמש שנים לתום הרעב הכבד במצרים, הינו דוגמה בולטת לתחזית ארוכת טווח שממנה נגזר תכנון ובצוע כלכלי ומדיני. השאלה המרכזית שעולה מסיפור זה היא מה הסיבה שפרעה קיבל את תחזיתו ארוכת הטווח של יוסף ושינה את סדרי הממלכה...
נישואיו של יוסף לאסנת בפרשתנו מוזכרת בצורה מינורית כך שהכותב המקראי כמעט שמבליע נישואים אלה בקורפוס הגדול של סיפורי יוסף. את החסר ממלא ספר בשם יוסף ואסנת שמתארם באריכות. הספר נכתב ככול הנראה במאה הראשונה לפני הספירה, על ידי יהודי בן אלכסנדריה...
פרק ל"ט בפרשתנו, מציג את הרקע לעלייתו של יוסף לכס השלטון, כמשנה למלך פרעה. גדולתו זו מתחילה דווקא בתקרית עם אשת אדוניו, שרצתה את קרבתו אולם הוא עמד בפיתוי. לסיפור זה יש מקבילה ספרותית מצרית, ויתכן שלסיפור יוסף יש שורשים או השפעה מצרית קדומה. בספר היובלים, יש שזירה של מוטיבים ממקרה יוסף ואשת פוטיפר למקרה ראובן ובלהה פילגש אביו.
