עד לתום החקירה בקונגרס האמריקני, מיותר לטעמי לעסוק בסוגיה, איזה עמותות מומנו בכספי משלם המיסים האמריקני וכמה. העיקרון חשוב הרבה יותר להבנה: בעידן המודרני הפכו העמותות - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.

עבור המוסלמים - והגיעה העת שנכיר בכך - מלחמתם בישראל ובמדינות המערב היא מלחמת דת שאין בה פשרה, ומטרתה להשליט את עליונות האיסלאם בעולם כולו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מלחמת הדת המוסלמית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

ישראל חייבת לגבש היום אסטרטגיה כוללת בכל הקשור לנעשה בסוריה. יש לה שני אינטרסים מובהקים במרחב הסורי: הכרה סורית בריבונותה בגולן והבטחת ביטחונם ושלומם של המיעוטים ובראשם הדרוזים. אסור שישראל תאפשר יצירת תנאים לאיחודה מחדש של סוריה ללא הבטחת אינטרס כפול זה.

שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.

במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות. אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?