חופש הביטוי איננו רישיון להפקרות. מאז מחאת קפלן וכיום גם סביב החטופים, חסימות כבישים מתבצעות כעניין שבשגרה, בלי היתר ובלי שליטה. זו לא דמוקרטיה, זו הפקרות. מה שמתרחש בכבישי ישראל בשנים האחרונות, בחסות היועצת המשפטית לממשלה, חורג מזכות ההפגנה והופך לאנרכיה.

המאפיה תמיד פועלת באותה שיטה: שומרים את האנשים למטה, כנועים, מפוחדים, שלא יעזו לאתגר את ההגמוניה. בישראל קראו לזה "תפירת תיקים": גברת כוחנית אחת, שמנצלת את מעמדה כדי לחסל איומים על ה'דיפ סטייט'. זה לא שלטון חוק. זו שיטה. זו שליטת מאפיה.

תקציר: 'שיטת התיק הפתוח'  הוא מושג שנטבע על ידי שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, בספרו הארנק והחרב. עצם קיומה של חקירה או בדיקה נגד איש ציבור בחשד כלשהו, מונעת ממנו לכהן במשרות מסוימות, או 'שומרת אותו בתלם'. שיטה זו היא דרכה של הפרקליטות להטיל אימה על אנשים המסכנים אותה ולשתקם. אולם ככל שאליטת ההון ומשרתיה במערכת האכיפה…

מוטב לו לנשיא העליון לחזור ולשנן היטב את החוק הראשון של האסטרטגיה: לעולם על תבחר באופציה שאינך יכול לשלם את מחירה אם תפסיד.

ב-20 בנובמבר 2024, ביצעה אליטת ההון הישראלית מהלך תקשורתי עתיר משאבים, כאשר רכשה מודעות דף בכל עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל (ולא בפעם הראשונה…). מהלך זה - שנועד לעצב את תודעת הציבור בנוסח המזכיר מסעי תעמולה במדינות טוטליטריות - עורר תגובות נרחבות - אך בכיוון הפוך מזה שאליו כיוונו יוזמיו.

המטה הכללי מסרב להסביר את פשר השיתוק שאחז בו ב- 7/10, אבל דברים מתחילים להתגבש לכדי תמונה קוהרנטית. הנה התמונה שפורס עבורנו נצ"ם אבי וייס, לפיה ראש הממשלה והמטה הכללי כולל חיל האוויר, שותקו ע"י היועמ"שית והפצ"רית עד השעה 2000, במחיר נורא בשטח. בין אם וייס טועה ובין אם לא, חייבות שתיהן להתייצב מול הציבור ולתת דין וחשבון על עלילות אותו יום מר ונמהר ותוצאותיו. בשביל זה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית!