סוף סוך ישנו את שם "הרשות לקידום מעמד האישה" ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי"! הביטוי "קידום מעמד האישה" מגלם בחובו תפיסות ישנות, שלפיהן לכאורה בעיית אי השוויון בין המינים נעוצה במעמדן של נשים והיא "בעיה" של נשים בלבד. הביטוי "קידום שוויון מגדרי" מגלם את ההבנה שמדובר ב"בעיה" של החברה בכללותה. זהו שלב המשגתי חשוב שבכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית של שיוויון מהותי, הוגן ומכבד.

כיכר העיר הפכה למקום הכי סואן במקומותינו. לשם גוררים "חשודים" כדי לסרוק את בשרם במסרקות ברזל; ולשם גם מגיעות ה"תלונות" על הטרדה מינית או התנהגות מינית בלתי מוסרית, שתחילתן בראיונות עיתונאיים או בשברי רכילות ברשתות חברתיות. המערכות הציבוריות הממוסדות צריכות לעשות חושבים ולהתעשת נוכח הצבעת אי האמון בהן, כי עקיפת שלטון החוק ובחירה בביוש פומבי מסוכנת להגינות, לצדק ולכבוד האדם...

ב- 22 במרץ 2017, פרסם אתר ynet כי נערה בת 15 נאנסה בשיקגו על ידי חמישה או שישה גברים, ותקיפתה תועדה בשידור חי בפייסבוק. איש מבין כ-40 האנשים שצפו בסרטון לא דיווחו על התקיפה לרשויות. בניגוד לשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, בארץ קיימת חובה על אדם להושיט עזרה לאדם. אבל גם ללא חוק, דומה שניתן לקבוע בוודאות, שפה תופעה כזו לא הייתה מתרחשת!

תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women) הוגדרה על ידי בית המשפט כהגשת תלונה למשטרה בשל אירועי אלימות, שלא התרחשו... זהו עניין המצוי בלב השיח הציבורי, וכפי שבית המשפט אינו רואה בסלחנות מקרים של אלימות מוכחת, כך גם לא יגלה סלחנות באותם המקרים בהם שוכנע השופט כי לא אירע אירוע כלל...

אחד הפרדוקסים של מערכת מורכבת הוא שמאזני הכוח שבה נוטים להתהפך. משמע, הטוב מצמיח בתוכו את זרעי הרע ולהיפך. היפוך כזה מתרחש לנגד עינינו בסוגיית הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסים, בהבחנה בין אינוס ובין קשר מיני לגיטימי. הנה הפרדוקס: ככל שהסכמת המתלוננת ממלאה תפקיד מרכזי יותר, כך גדלה המוטיבציה השיפוטית לבחון ביסודיות כל תג בהתנהגותה של המתלוננת ובאישיותה; וככל שפוחת משקלה של האלימות אשר הופעלה על ידי הנאשם – כך פוחת העניין השיפוטי בנאשם, ומפנה מקום לבחינת המתלוננת וחלקה באירוע הנדון...