סוף סוך ישנו את שם "הרשות לקידום מעמד האישה" ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי"! הביטוי "קידום מעמד האישה" מגלם בחובו תפיסות ישנות, שלפיהן לכאורה בעיית אי השוויון בין המינים נעוצה במעמדן של נשים והיא "בעיה" של נשים בלבד.
הביטוי "קידום שוויון מגדרי" מגלם את ההבנה שמדובר ב"בעיה" של החברה בכללותה. זהו שלב המשגתי חשוב שבכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית של שיוויון מהותי, הוגן ומכבד.
כיכר העיר הפכה למקום הכי סואן במקומותינו. לשם גוררים "חשודים" כדי לסרוק את בשרם במסרקות ברזל; ולשם גם מגיעות ה"תלונות" על הטרדה מינית או התנהגות מינית בלתי מוסרית, שתחילתן בראיונות עיתונאיים או בשברי רכילות ברשתות חברתיות. המערכות הציבוריות הממוסדות צריכות לעשות חושבים ולהתעשת נוכח הצבעת אי האמון בהן, כי עקיפת שלטון החוק ובחירה בביוש פומבי מסוכנת להגינות, לצדק ולכבוד האדם...
בסוף מארס הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום בפרשה, שבמסגרתה, הונחו מטעני חבלה בבתיהם ובכלי הרכב של איש העסקים מאיר שמיר, הזמרת מרגלית צנעני והכדורגלן קובי מוסא. הפרקליטות חשפה בצעד חריג, שורת תמלולים מהאזנות סתר משיחות שהתקיימו בין מספר עיתונאים, חלקם בכירים, לבין נאשמים. פרסום התמלילים הוא לא פחות משערורייה!
נוכח הפגיעה בזכויות מוגנות הכרוכה בבדיקת הפוליגרף, ובעיקר נוכח הפגיעה בזכות לפרטיות העלולה לעלות עד כדי פגיעה בכבוד האדם, ולאור בעיות אמינות לא קלות של הבדיקה, ראוי להסדיר בחוק את השימוש במכשיר הפוליגרף ביחסי עבודה כולל במשטרה ובכלל בשירות המדינה.
מפגשים רבים עם שוטרים אינם מפגשים 'חיוביים'. על כן, שוטרים שימשו וישמשו תמיד 'שקי חבטות' לאזרחים זועמים. אבל, איפה הגבול? בית המשפט קבע: אמירה לשוטר "אתם כלבים נאצים" מייחסת לו רוע תהומי וזו העלבה חמורה! השוואת שיקול הדעת של השוטר - הממלא את הנהלים - לשיקול דעתו של נאצי הממלא הוראות, נוגעת לליבת תפקידו של השוטר והיא אמירה קשה שכמעט אינה טעונה פרשנות. כמוה כאמירה: "אתה אטום לנסיבות ופועל כרובוט ללא גרעין אנושיות". קשה להעלות על הדעת פגיעה ועלבון חמור יותר...
ב- 22 במרץ 2017, פרסם אתר ynet כי נערה בת 15 נאנסה בשיקגו על ידי חמישה או שישה גברים, ותקיפתה תועדה בשידור חי בפייסבוק. איש מבין כ-40 האנשים שצפו בסרטון לא דיווחו על התקיפה לרשויות. בניגוד לשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, בארץ קיימת חובה על אדם להושיט עזרה לאדם. אבל גם ללא חוק, דומה שניתן לקבוע בוודאות, שפה תופעה כזו לא הייתה מתרחשת!
קשה להיגמל מדפוסי פעולה ישנים... דומה שהמשטרה טרם הפנימה את עמדת המחוקק בנוגע להגנה עצמית בעקבות פרשת שי דרומי והשינויים בחוק, ומידי תקופה היא חוזרת ופועלת באותו דפוס שגוי כמקודם. הנה המקרה התורן...
תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women) הוגדרה על ידי בית המשפט כהגשת תלונה למשטרה בשל אירועי אלימות, שלא התרחשו... זהו עניין המצוי בלב השיח הציבורי, וכפי שבית המשפט אינו רואה בסלחנות מקרים של אלימות מוכחת, כך גם לא יגלה סלחנות באותם המקרים בהם שוכנע השופט כי לא אירע אירוע כלל...
כדאי שנטמיע. המציאות המשפטית שלפיה עובדים אנשי משטרה בישראל עברה מהפך. בהלכה של כבוד השופט, אליקים רובינשטיין, מה- 1/1/17 (מ"ח 3523/16, פלוני נ' מדינת ישראל / החלטה) נקבע כי התעלמות של חוקרי משטרה מזכויותיו של חשוד אינה יכולה להיתפס כטעות, והיא תביא לזיכויו. בכך, מיישרת משטרת ישראל עם ארצות הברית - יותר מחמישים שנה אחרי - בכל הנוגע למה שמכונה 'אזהרת מירנדה'.
אחד הפרדוקסים של מערכת מורכבת הוא שמאזני הכוח שבה נוטים להתהפך. משמע, הטוב מצמיח בתוכו את זרעי הרע ולהיפך. היפוך כזה מתרחש לנגד עינינו בסוגיית הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסים, בהבחנה בין אינוס ובין קשר מיני לגיטימי. הנה הפרדוקס: ככל שהסכמת המתלוננת ממלאה תפקיד מרכזי יותר, כך גדלה המוטיבציה השיפוטית לבחון ביסודיות כל תג בהתנהגותה של המתלוננת ובאישיותה; וככל שפוחת משקלה של האלימות אשר הופעלה על ידי הנאשם – כך פוחת העניין השיפוטי בנאשם, ומפנה מקום לבחינת המתלוננת וחלקה באירוע הנדון...