כישלון הסוקרים והמומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב- 9/11/16 הביאו שלל פרסומים בתקשורת, שניסו להסביר... לאחר כל טעות ניבוי במדגמי הטלוויזיה, מפנים פרשני הטלוויזיה אצבע מאשימה לסוקרים. ה'מומחים' מצידם מצטדקים בכך, שבדקו את המודלים שלהם, בחנו את תוקף הניבוי, ולא מצאו פגם בעבודתם המקצועית, כאילו יש קשר בתחום זה בין עבודה מקצועית לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים)... שהרי, בין שני גורמים יהיו לעולם שתי אפשרויות. על כן, יכולים המומחים לעבוד "נכון" ולהצליח; נכון ולהיכשל; לא נכון ולהצליח; ולא נכון ולהיכשל.

ניקולס טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, טען כי …האינטואיציה שלנו לא בנויה לאי-ליניאריות… החושים שלנו ערוכים לסביבה שבה הסביבות והתוצאות פשוטות יותר, והמידע נע לאט יותר…". כתוצאה מכך, אנשים נוהגים להתמודד עם בעיות מורכבות בדרך של הכללה, והפיכת המורכבות האמתית שלהם לפורמט פשטני, ליניארי, של סיבה ותוצאה. הם מפשטים את המורכבות ומוצאים לבעיה המציקה להם אשם אחד ופתרון…

כחלק מתופעות שינויי האקלים, הגיעו באביב 2025 להקות כרישים לחופי ישראל, ומיד הפכו לאטרקציה משפחתית וקבוצתית, עד שבצהרי ה- 21 באפריל 2025, תקף כריש אדם ששחה במים ליד החוף. הישראלים למדו את הסכנות שבכרישים 'על בשרם', בדרך הקשה. אם תרצו, זהו ה'יהיה בסדר' הישראלי הקלאסי, על הרע הגלום בו, וגם הטוב שבו. לתופעה הזו מוקדש המאמר הנוכחי.

האמנם ניצחנו במבצע צוק איתן?

השעה אינה כשרה לפתרונות של קבע מכל סוג שהוא, לכל הפחות בטווח הדורות הנראה לעין. בשני העשורים האחרונים, כל מי שגר באזור ההר נפגע ממצב הביניים שנוצר, וגם הזירה הבינ"ל לא נותרה אדישה למצב זה. בתים לא נבנו, או שנהרסו, מוסדות ותקציבים הוקפאו, כבישים לא נסללו. מה שלא שירת את צורך הביטחון המידי נדחק. אי אפשר עוד לעמוד במקום. במקום ובזמן הנכון אנו נמצא את הדרך לקדם את המציאות, מתוך מצב הקיפאון שנוצר.

  [המאמר התפרסם לראשונה ב- JOKOPOST. לכניסה למאמר המקורי לחץ פה] (פוסט זה נטול הקשרים פוליטיים. הוא עושה שימוש באירועים אלו להבנת המורכבות של חיינו והדינאמיות שלהם) אחת הפרשיות המרתקות והמוזרות של העשור האחרון, היה ניסיונו של ג'ון קרי לחולל שינוי במזרח התיכון. בעיני רבים היה הניסיון הזה הזוי וחסר סיכוי, אולם אנו העוסקים במורכבות יודעים…

רבים מהקורסים שאני מעביר עוסקים בהשפעת המזל על חייהם של פרטים ומערכות. המילה "מזל" בהקשר של תוצאות בעבודה, 'קשה לעיכול' עבור ארגונים; בייחוד ארגונים ביורוקרטיים גדולים ומסורבלים. באחד הקורסים הללו התגלע וויכוח בכיתה אם מזל ו- אי וודאות הינם היינו הך. תלמיד מוכשר בשם אסף צור לקח על עצמו את המשימה לבחון זאת. התוצאה לפניכם...

כאשר אנו פועלים – כפרטים או כמקבלי החלטות – עד כמה אנו מודעים לעובדה שלמעשינו עלולות להיות גם תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות? כמה פעמים אנו נאלצים להתמודד עם התרחשויות ש"נוחתות" עלינו בהפתעה, משבשות את כל תכוניותינו ו"הופכות את הקערה על פיה"? מטרתו של הספר להסב את תשומת לב מקבלי ההחלטות לתופעה זו של התממשות תהליכים בהפתעה או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם; לשכנע אותם בכדאיות שבהכנסת הבלתי צפוי למשוואת שימור הערך הארגוני והשבחתו; להצביע על דרכים אפשריות למזער נזקים על מנת לשמר ערך, ואף למצוא דרכים למנוע חלק מהתופעה...

חוסר האמון הציבורי הגובר בתוצאות החקירה המשטרתית בפרשת רצח תאיר ראדה, הינם הזדמנות להטמיע, את החלק יוצא הדופן שיש לחוסר הוודאות (Uncertainty) - או במילים אחרות - למזל (Luck) - על עבודת החקירות... אחת העבודות המרתקות שנעשו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עוסקת בהשפעת חוסר הוודאות על עבודת הארגונים, המקרה הזה - החקירות החשובות של משטרת ישראל. העבודה הוכנה על ידי ראש מה"ד לשעבר של המשטרה; וראש היחידה להגנת עדים כיום, תת ניצב בדימוס אבי נוימן...

כל ארגון חשוף לסיכונים. לפיכך, עליו לנהל אותם כהלכה: מחד גיסא, להיות מודע לקיומם, לדעת לחיות איתם או למנוע/לצמצם את התרחשותם. מאידך גיסא, למקסם את ההזדמנויות הנגזרות מהם. חלק מהסיכונים הינם תוצאות בלתי צפויות, והתוצר של אי הודאות. אחרים ניתן לחזות ולהתכונן אליהם. ניהול הסיכונים ממוקד בסוג השני. מטרת חוברת זו - שהוכנה על ידי סמנכ"ל טבע לבטיחות לשעבר, יהודה ארד ז"ל, לרכז את ההיבטים התורתיים והאחרים הקשורים לתחום המתפתח של "ניהול הסיכונים". זאת, על מנת לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים – דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם – יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי.