לרוב הציבור הישראלי, גם לחלק מהשותפים להנהגה הפוליטית, לא ברורה משמעות הדרישה האמריקאית לסדר אזורי חדש ובמרכזו מדינה פלסטינית. היא כרוכה בעקירת יישובים יהודיים ופליטות למעל 150,000 ישראלים. ובינתיים, בעקבות המלחמה, גם על מפעל ההתיישבות בקווי העימות בגליל ובנגב המערבי הוטל איום חסר תקדים. לשם כך המאמץ לפיתוח ההתיישבות בכל אזורי הסכנה, חייב לשוב למקומו הראוי בסדר העדיפויות של הביטחון הלאומי הישראלי.
הנושא המרכזי בפרשת יתרו הם עשרת הדברות שניתנו לבני ישראל בסיני, טקסט מכונן וחשוב המהווה את אבני הבניין של היהדות שהתפתחה מהן. המקובלים, ניסו לתת פירוש קבלי נועז לעשרת הדברות, בקושרם בין ספירה כזאת או אחרת עם אחת מהציוויים המופיעים בלוחות הברית...
"לא קלה היא, לא קלה דרכנו... לא תלכי לבדך, אני אהיה שם איתך"... השיר “דרכנו” נכתב על ידי יעקב יענקל’ה רוטבליט, ומספר על המסע המפרך שלו, והאוהב כל כך, עם רעייתו המנוחה אורנה. השיר הולחן על ידי יזהר אשדות. הוא מתכתב היטב עם השיר "דברים שרציתי לומר", שגם אותו כתב רוטבליט לאורנה. שניהם בוצעו במקור יחד ב- 1989, ע"י דני בסן, אבל הוא הפך ללהיט ענק רק בשנת 2000, במסגרת הסדרה 'הבורגנים'.
מעטים השירים העבריים שהילת מסתורין עוטפת אותם במתכוון, ומוסיפה להם נופך מיוחד. כזה הוא השיר "אנשי הגשם", שנכתב על ידי רחל שפירא והולחן על ידי נחום היימן. על מה ועל מי הוא נכתב, בעצם? איך נוצרה הילת המיסתורין סביבו?
אונר"א לוקחת תפקיד פעיל בהנצחת הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, והפכה מזמן לעושת דברו של חמאס. אבל מדינת ישראל תקועה עדיין עמוק בתוך הקונספציה, וגם ממשל ביידן מייעד לה תפקיד מרכזי בניהול עזה, ביום שאחרי! הדף הזה מביא לכם אוסף כרזות מחאה על תפקידה של אונר"א בסכסוך הפלסטיני-ישראלי...
יש לברך ולעודד את היוזמה להקמה מחודשת בצה"ל של גרעיני הנח"ל - נוער חלוצי לוחם. לנוכח טלטלת המלחמה שפגעה קשה בהתיישבות בקווי העימות, לא רק בממד הפיזי, מדינת ישראל נדרשת למאמץ חלוצי מחודש ועדכני לחידוש תנופת התיישבות במרחבי הספר.
מלחמה במזרח התיכון - בוודאי המלחמה הנוכחית - היא תופעה הישרדותית מתמשכת, ודרך המאבק שהיא תובעת מאיתנו מקרבת אותנו הרבה יותר לקיום באוריינטציה מזרחית-אסלמית, מאשר באוריינטציה נוצרית.
אמנון יקר, תודה בשם מי שהיה רוצה להיות כאן ולא יכול ובשם מי שצריך להיות כאן ולא יודע. תודה בשם עמוס בר-נס זכרו לברכה אשר פעלת לחנינתו ולשחרורו מהכלא ובהמשך לפתיחת משפט חוזר בעניינו, ובשם ניצולים רבים של מערכת המשפט שאינם מודעים לכך שהם חייבים לך את חירותם. דברים שאמרתי מול ארונו של פרופ' אמנון רובינשטיין...
בימים המדממים של מלחמת 'חרבות ברזל', בעת שאהובות רבות כל כך מביאות את יקיריהן לקבורה, קשה שלא להיזכר בשירו של יהודה פוליקר, 'אילו הייתי איתך'. זהו מונולוג קורע לב של אהובה, שליבה יוצא אל אהובה המת: "לא, לא אוכל לשכוח את גופך נח ללא חיים; לא, לא אוכל לסלוח אלוהים, אין פה רחמים; או, אילו רק יכולתי ללכת ולמות במותך..." בעיני, מתכתב השיר הזה עם שיר אחר של פוליקר 'עיניים שלי' שבו נפרד האהוב המת מאהובתו...
