מצוות פרה אדומה בפרשת חוקת, אתגרה מאז ומעולם את פרשני המקרא לסוגיהם. ככול שניסו לתת טעם כזה או אחר עבורה, הרי מהותה נשארה עלומה. המקובלים פתחו תקופה חדשה בפרשנות המצוות כולם, בהסבירם שכל מצווה יש לה רפלקציה או קשר לעולם הספירות האלוהי. אשר על כן, אין צורך לחפש טעמים כאלה ואחרים למצוות כדוגמת פרה אדומה, היות שפרה אדומה בפרשנות הקבלית של הזוהר למשל, קשורה לספירת מלכות ולמידת הדין הרך הקיימת בה.
ה-4 ביולי היה יום השנה לקרב קרני חיטין (1187), שבו הכניע צלאח א-דין מהשושלת האיובית את הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים, בפיקודו של מלך ירושלים, גי דה ליזיניאן. הקרב התקיים באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, ובעקבותיו קרסה הממלכה הצלבנית - אכולת המלחמות הפנימיות - בארץ ישראל. מאז ה- 7 באוקטובר 2024, יש לעולם המוסלמי סאלח א-דין חדש. ואנחנו? אנחנו נראים מסוכסכים ומפולגים ונרקבים מבפנים כמו הממלכה הצלבנית אז...
אומרים על צרפת שפעמים רבות מידי, היה צריך להציל אותה מעצמה. ואמנם, ההיסטוריה שלה רצופה תהפוכות פוליטיות וחברתיות רבות, מלחמות אזרחים ומשברים פנימיים: היום, טובעת צרפת בים של הגירה, שהופכת את כנסיותיה למסגדים ואת רחובותיה לרחובות של מדינת עולם שלישי, עם כאוס שלטוני והקצנה גוברת, אך מציל לא נראה באופק. אין תקווה, אין עתיד... רק חלום מוסלמי שהולך ומתגשם!
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה בחודשים יוני-יולי 2024 ואילך. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
הפרדוקס של הפוליטיקה הפוסט-מודרנית מבוסס על העובדה שבחוסר שביעות רצון ממנהיגיה, העם מבקש להיפטר מהם. כדי לשמור על הכוח, בעליו מבקשים להגביל אותו על ידי העברת ריבונות לארגונים טכנוקרטיים ועל-לאומיים. מצב זה יוצר את הדילמות המוסריות והפוליטיות המאפיינות את העידן המודרני.
בכל דרך מדינת ישראל נדרשת לגיבוש תפיסת ביטחון חדשה. בתוך כך, הקושי הגובר ביכולות מתן ההתרעה למלחמה, מחייב ביסוס מחודש למאמץ ההגנה כמאמץ מתמיד בכל הגבולות ובזירת הפנים. במאמצי ההגנה נדרשת התייחסות מחודשת לצורך החיוני בעומק טריטוריאלי. מימים ראשונים לאחר מלחמת העצמאות היה מוסכם במערכת הביטחון כי לא ניתן להגן על מדינת ישראל מקו רצועת החוף הצרה בקו כפר סבא כביש 6.
פרשת קורח נותנת לנו את היכולת לחבר נרטיב עתיק לתיאוריה פוליטית מודרנית: האפיזודה המקראית של מרד קורח במשה, בעיניה של תורת האליטות. ניתוח זה יספק תובנות לגבי הדינמיקה של כוח (מאבק העוצמה במערכת מורכבת), הצורך של אליטה בלגיטימציה, ותורת חילופי האליטות (The circulation of elites). הרלוונטיות של הפרשה לימינו אלה בולטת!
בפרשת קורח מתואר תפקידם של הלוויים, בשמירה על המשכן. היות שאחריותם של בני שבט הלוי הינה אחריות כבדה שעונשה בצידה, רוצה לומר שאם הם יתרשלו בתפקידם ולא ימנעו את הפגיעה במקדש הם צפויים לעונש מיתה בידי שמיים, הרי ניתן להם חלק ממתנות הכהונה בגין כך. לפי האמור בפרשתנו הלויים אינם תלויים בחסדי בעלי האדמה, אלא הם נוטלים את השייך להם כדין. תהליך התרומה הגדולה לכוהן בכלל והמעשר ללוי בפרט, מתוארים כתהליכים מקבילים המתרחשים בעולם האלוהי.
שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. מתוך השבט אהרון ובניו נבחרו לשמש ככהנים, ויתר בני השבט נועדו למלא את תפקידם כלויים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הלווייים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
