לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.
תקציר: מאז מלחמת דוד וגוליית חשבו מנהיגים על דרכים לעצב נרטיבים עתידיים. תמונות ניצחון הן דרך מצויינת לכך. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'ביום ההיסטוריה' ומשמעויותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה: שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition) והמושג 'ידיד-אויב' (Frenemy או frienemy) מבטרים שניהם גמישות אסטרטגית. הם נובעים מהמורכבות ומהדינא ריכזנו עבורכם את המאמרים…
תקציר: אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון. בעובדה, אחד המאפיינים של מלחמת חרבות ברזל בדרום הוא ריבוי תמונות הניצחון. המאמר הזה עוסק בסוגיית 'תמונות הניצחון'. אותן תמונות המופצות לציבור בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלחמה... עודכן ב- 21 בנובמבר 2023 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר…
מאז ומתמיד, מלחמה ותוצאותיה היו מהכוחות המרכזיים שהשפיעו על חברה, פוליטיקה והיסטוריה. תוצאות מלחמה אינן נמדדות רק בשדה הקרב אלא גם בעוצמת הנרטיב שנבנה בעקבותיה. הביטוי "תמונת ניצחון" מתייחס לא רק לרגעים סמליים של הצלחה צבאית, אלא למניפולציה תקשורתית שמעצבת את הזיכרון הקולקטיבי. במאמר זה נדון במשמעות של "תמונת ניצחון" כאשר מפסידים מלחמה לעומת המצב כאשר מנצחים, וההשפעה של הצורך באותם סמלים ותמונות בעיצוב דעת הקהל והמנהיגות הלאומית.
מלחמות בין אומות אינן רק מאבקים צבאיים, פוליטיים וכלכליים, אלא גם ביטויים של מאבקים תרבותיים עמוקים, שבהם אומה אחת מנסה לכפות את תרבותה, ערכיה, דתה ותפיסת עולמה על אומה אחרת. דוגמאות יש בשפע: מאלכסנדר מוקדון דרך נפוליאון והאימפריה העותומנית, ועד האסלאם הרדיקלי... רק תרבות אחת היא שונה - היהודית. האם זו הסיבה שמתנכלים לה?
זהו חלקו החמישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות קשות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי עיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
עם המעבר של צה"ל להתקפה בלבנון, נרשמה התלהבות רבה בקרב פרשנים צבאיים, שטענו כי ישראל נטשה סוף סוף את דוקטרינת ההרתעה שאימצה ב-2004 וחזרה לדוקטרינת ההכרעה המסורתית. באמת? ממש לא. אבל הפעם היא מנסה לעשות זאת דרך המצאת חוקי מלחמה חדשים, מתוחכמים יותר. האם זה עשוי להצליח? אולי.
הנשר הוא מהעופות הגדולים המצויים בארץ בפרט ובמזרח התיכון בכלל. אורך גופו יכול להגיע עד 114 ס"מ, מוטות כנפיו עד 280 ס"מ, ומשקלו יכול להגיע עד 8.5 ק"ג. הנשר נזכר 26 פעמים במקרא, והוא מופיע כאמור בראש רשימת העופות הטמאים. הוא מסמל במקורות שלנו כוח ומהירות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות דמות הנשר ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
שירת האזינו העמוסה בדימויים שונים גם מהטבע, מדמה את ההשגחה האלוהית על ישראל להנהגתו של הנשר כלפי גוזליו, בגוף השירה, מחבר השירה מדמה אותו כדלקמן: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. על פי הדימוי האמור כאן, ה' נשא את עם ישראל כמו על כנפי נשרים, בדומה לנשר הפורש את כנפיו כדי לשאת עליהם את אפרוחיו. לשון אחר – הכתוב מתאר את מעשה הנשר השומר את אפרוחיו בעודם בקן ונושאם על כנפיו בשעת מעופו.
