כששוחחנו בחודש התמרון הראשון, אחסאן דאג שאצור קשר עם מח"ט 7 ואתן לו כמה מילות עידוד והערכה. הוא אמר בפשטות: "הוא זקוק לזה". כולם ידעו שאחסאן חלם לקבל את הפיקוד על חטיבה 7 בה גדל והתפתח. את הידיעה שנבחר לכך קצין אחר קיבל בהשלמה ובאצילות אופיינית. כשקיבל את הפיקוד על חטיבה 401  תוך כדי הלחימה ברפיח, היה גאה ושמח על הזכות להובלת החטיבה להישגים נוספים בהמשך הלחימה. אחסן היקר, האחד והיחיד: אני מצדיע לך באהבה, בהערכה ובכאב גדול. מורשת גבורתך תעצב לעתיד דורות של מפקדים וחיילים.

לישראל ניסיון טראומטי עם כוחות בין לאומיים "לשמירת השלום". אונר"א היא הכלי העיקרי לשימור בעיית הפליטים, חיזבאללה הפך את יוניפי"ל לכלי ולמגן. אפילו כוחות האו"ם שהוצבו בסיני אחרי מערכת קדש, מעלו בתפקידם ו'התקפלו', ברגע שהריחו קולות מלחמה ערב מלחמת ששת הימים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הבעייתיות של ארגונים בינלאומיים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

מחבלי חיזבאללה שנשבו בימים האחרונים, העידו בחקירותיהם כי חיזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל כדי להשתמש בעמדותיהם בדרום לבנון. חיזבאללה השתלט גם על מצלמות כוח יוניפי"ל במתחמים הסמוכים לגבול ישראל ועשה בהן שימוש. אנו גם יודעים כי חיזבאללה השתמש בהם כמגן, ובחסות עמדת יוניפי"ל הוא מיקם פתח יציאה של מנהרת תקיפה. הפתעה? ממש לא. גם חיילי יוניפי"ל רוצים לחיות, ועלינו להטמיע כי כל ארגון בין לאומי הבא במגע עם טרור, יהפוך לבסוף למשרתו הטוב ביותר?

האליטה שלנו פונה למערב שיציל אותה מעמה שלה, ויטיל סנקציות על ישראל לאלץ אותה לעצור את המלחמה. כדאי לה ללמוד מניסיון הקודמים לה: ניסיונות כאלה בעבר השיגו בדרך כלל את התוצאות ההפוכות (ראו דוגמאות בתוך המאמר), שהרי, אם תיגמר המלחמה בניצחון, יתרסק מעמדה הציבורי, וכל שייוותר לה הוא לעזוב; ואם חלילה יסתמן הפסד, יחוש העם תחושת בגידה (המילה הזו הופכת שגורה יותר ויותר במקומותינו), ויפנה לסגור עימה חשבונות.

יש לי מכר ערבי נוצרי מהצפון, שקורותיו מסמלים את שעובר על הערבים הנוצרים בישראל: האיש, עד היום, מאמין גדול בפאן לאומיות הערבית, ותמונת גמאל עבד אל נאסר תלויה בסלון ביתו עם נר נשמה הדולק תמיד. אבל בניו הם סיפור אחר לגמרי: האחד היגר מהארץ. השני התגייס לצה"ל, עיברת את שמו ועבר לתל אביב, כמו רבים מבני הדור הצעיר, שהבינו שמפלטם היחידי הוא ברית עם היהודים... אלה תוצאות הדיסוננס הקוגניטיבי שחווים הנוצרים בישראל, אחרי בגידת המוסלמים בהם...

ב- 6 ביולי 2025 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.

ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.

כמו בנאום "כוס התרעלה" של מנהיג איראן שסיים את מלחמתה בעיראק: שימור המומנטום ההתקפי של צה"ל יכתיב גם הפעם לאיראנים ולחיזבאללה להכיר בכורח המציאות ולהיענות לדרישות ישראל.