פרשת קצב נושאת בחובה את אותם אלמנטים מטרידים המאפיינים את התופעה של "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק". זוהי העוולה הגדולה ביותר שיכולה רשות שלטונית לבצע באזרחיה בדמוקרטיה. מצב שבו בניגוד לחזקת החפות, גורמי החקירה והפרקליטות עושים הכל מסיבותיהם, לא כדי לחקור מקרה נתון אלא כדי להביא להפללתו ולהרשעתו של אדם, תוך שימוש בגורמים מסייעים בתקשורת לקביעת נרטיב בציבור של 'אשם' עוד לפני המשפט, כדי להשפיע על השופטים. האם יכולה הייתה הפרשת הזו להתחולל בעולם התקשורתי המגוון של היום? בעיני, ספק גדול! זהו מאמר ראשון בסדרת מאמרים העוסקת בפרשת קצב.
באוקטובר 2010 הכריזה קנצלרית גרמניה דאז, אנגלה מרקל, כי "מודל הרב-תרבותיות לאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין". 13 שנים מאוחר יותר הצהירה ג'ורג'ה מלוני הצהרות דומות, אבל בתחום בלימת ההגירה וכפיית ההשתלבות על המהגרים, המערכות השלטוניות קפאו. מדוע? בין היתר, כי הזמן שבו ניתן היה לתקן את המצב בכלים דמוקרטיים חלף מזמן, וזכר הדיקטטורות של החצי הראשון של המאה הקודמת משתק אותן...
המושג "סוס טרויאני" משמש כבר עשרות שנים בשיח הפוליטי לתיאור איום חיצוני החודר למדינה תחת מסווה של לגיטימיות. בהקשרים שונים, ניתן לראות כיצד הדימוי הזה משמש באירופה כנגד גורמים - כמו המהגרים ובעיקר, הפלסטינים - הנתפסים כמאיימים על הריבונות, הזהות או הסדר החברתי.
תקציר: תהליך שחרור שלושת החטופים בסבב השני של עסקת החטופים ב- 30 בינואר 2025, הפך למופע אימים – בבימוי של מומחי אל ג'זירה – שבו המון רב צר על החטופים ואיים – לפחות לכאורה – לעשות בהם שפטים. חמאס איננו מקורי בשימוש במה שמכונה, עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה, בקרב מוסלמים. הדוגמה הבולטת ביותר של…
ב-4 בספטמבר 2003 הבטיח אמיר אשל בשם טייסי חיל האוויר לעם ישראל: "טייסי חיל האוויר הישראלי, לפני מחנה הזוועות קמנו מאפר מיליוני הקרבנות נושאים את זעקתם האילמת מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו ישראל. ההבטחה הזו לא מומשה ב- 7/10, ובניגוד למצופה ממנו, לא עמד מאז מפקד חיל האוויר הנוכחי מול פני האומה וסיפר, מדוע. להיפך. נעשה הכל על מנת להסתיר ולטשטש את שהתרחש אז. אבל מה שיוצא החוצה, נראה רע ומריח רע!
הכרזתו של דונלד טראמפ על קידום הגירה של תושבי עזה למדינות אחרות, העלתה לסדר היום הציבורי את המושג: 'חלון אוברטון'. זהו כלי שימושי להבנת האופן, שבו רעיונות משנים את מעמדם בציבור ועוברים מהשוליים למרכז. השפעת התקשורת, הפוליטיקאים, האקדמיה ואירועים קיצוניים על תנועת החלון, יכולה לעצב את השיח הציבורי ולנווט מדיניות חברתית וכלכלית. הבנת תהליך זה מספקת תובנות חשובות לגבי האופן שבו ניתן להוביל או למנוע שינוי חברתי ופוליטי.
הרקדנית היהודיה, פרנצ'סקה מאן, נחשבה לאחת מטובות המראה והמבטיחות מבין שלל הרקדניות הצעירות בפולין, שעסקו במחול קלאסי ובמחול מודרני. היא לא זכתה למקום ראוי בזיכרון הקולקטיבי של השואה, היות והיו שמועות עקשניות, ששיתפה פעולה עם הגרמנים. אבל, בשעת המבחן האמתית היא התגלתה כגיבורה אמתית: באושוויץ, כשקיבלה פקודה להתפשט לפני הכניסה לתאי הגזים, הסתערה על קצין SS בשם יוזף שילינגר, חטפה את אקדחו, וירתה שתי יריות לבטנו וירייה שלישית לעבר סמל בשם אמריך. ראוי שזכרה שלא ישכח.
יוהרת האליטות שברה שיא חדש, וקשה להבין איך מתכוון נשיא העליון החדש, יצחק עמית לשרוד בתפקידו, מול הגל חסר התקדים של אי אמון והיעדר לגיטימציה... רק בנובמבר 2022 עוד היה בית המשפט העליון מוסד מכובד הנהנה מאמון. מאז הוא ביצע את אחת מהשמדות הערך הגדולות בהיסטוריה, והפך לביתה של קבוצה שהחליטה בעיצומה של מלחמה קיומית, שהאויב מבית גרוע מהאויב שבשער... עצוב!
