תקציר: המאמר בוחן את מושג ה"כיבוש" כיעד צבאי, כפי שהוגדר במסורת הקלאסית של קלאוזביץ – אחת משתי מטרות־העל של צבא, לצד השמדת צבא האויב. מושג זה השתנה בהשפעת הערכים הפרוגרסיביים וה־Woke על צבאות מערביים, ואיבד, זמנית, ממעמדו הלגיטימי במערב, אך מהותו הצבאית נותרה רלוונטית להכרעה במלחמה. ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור…
הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ישראל חייבת לגבש היום אסטרטגיה כוללת בכל הקשור לנעשה בסוריה. יש לה שני אינטרסים מובהקים במרחב הסורי: הכרה סורית בריבונותה בגולן והבטחת ביטחונם ושלומם של המיעוטים ובראשם הדרוזים. אסור שישראל תאפשר יצירת תנאים לאיחודה מחדש של סוריה ללא הבטחת אינטרס כפול זה.
שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.
במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות. אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?
הדיבור על "אהב שלום ורדפהו" ניתן ליישום כדיבור המכוון אל האדם הפרטי בשדה הפעולה שבין אדם לחברו, אולם הוא איננו יכול לשמש ציווי להתנהלות המדינה. למדינה קיימים אינטרסים, ובין מדינות מתנהלת פעילות שבה מצב היסוד הוא מאבק מתמיד על אינטרסים ומשאבים. ההיגיון המנחה אינו מאפשר לקיים כפשוטו "אהב שלום ורדפהו".
תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.
"וּבַיָּמִים הָהֵם שֹׁפְטִים וְשׁוּעֵי הָאָרֶץ הִטּוּ מִשְׁפָּט וַיַּעֲשׂוּ חָמָס בְּעַם יִשְׂרָאֵל". עמית קרע ב- 29 ביולי 2025, את המסכה מעל פניו ומעל פני מנגנוני הכוח. בפסיקה שערורייתית הוא אישר חיסיון, לבקשתם, על אלפי מקרים של שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, שוועדת החקירה שהקים העם לא תוכל לחקור.
בריטניה עצמה מתפרקת, בשל פשיעה חסרת רסן, כאוס בשל ההגירה המואצת וריקבון תרבותי, אבל סטארמר בחר להתמקד דווקא בהכרה בפלסטינים כמדינה. גם מדינות אחרות שמצטרפות לתעלול התאטרלי הזה צריכות להתבייש. הן לא עוזרות לשלום, הן עוזרות לחמאס, וההיסטוריה לא תסלח להם. כי כשהאבק ישקע, אמת אחת תישאר: לא עושים שלום על ידי העצמת טרוריסטים רצחניים, אלא ע"י ניצחון עליהם.
