הנשר הוא מהעופות הגדולים המצויים בארץ בפרט ובמזרח התיכון בכלל. אורך גופו יכול להגיע עד 114 ס"מ, מוטות כנפיו עד 280 ס"מ, ומשקלו יכול להגיע עד 8.5 ק"ג. הנשר נזכר 26 פעמים במקרא, והוא מופיע כאמור בראש רשימת העופות הטמאים. הוא מסמל במקורות שלנו כוח ומהירות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות דמות הנשר ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
תיאוריית "החלפת האוכלוסיות" מספקת חלון להבנת תחושות חוסר הביטחון והפחד מפני השינוי התרבותי-דמוגרפי שמלווה את העולם המערבי בעשורים האחרונים. ע"פ הפרוגרסיביים, היא רוויה בגזענות ומניפולציות פוליטיות, ומטרתה לקדם מדיניות פרוטקציוניסטית ולאומנית. אולם, קשה שלא לראות אותה מתממשת, הלכה למעשה. השפעתה על החברה המערבית היא עמוקה, והיא ממשיכה להזין את השיח הפוליטי, ולהקצין את הפוליטיקה הפנימית.
הצתת הכנסייה האנגליקנית ההיסטורית של סנט אן בטורונטו על ידי מוסלמים ושתיקתו של ראש ממשלת קנדה באותה עת, ג'סטין טרודו, משקפים את הדילמות המורכבות שעומדות בפני ממשלת קנדה עם קריסת הרב-תרבותיות. האירוע מעלה שאלות על גבולות הסובלנות הדתית, תוך כדי הדגשת המתחים הגוברים בין הקבוצות השונות. התנהלותו של טרודו במקרים כאלה יכולה להגדיר מחדש את הפוליטיקה הקנדית בעידן הפוסט-מודרני, ולהשפיע על דרכה של המדינה לשנים רבות קדימה.
תהיתם, מדוע המחאה נלחמת בבנימין נתניהו כשחיילים ישראלים מקריבים את חייהם במלחמה נגד האויב מבחוץ? תכירו את תפיסת 'האויב מבית' שגובשה ע"י הבולשביקים בברית המועצות, ואומצה ע"י ה- WOKE המערבי: האויב מבית - שעומד בדרכך לשלטון או מסכן את שלטונך - תמיד מסוכן ובעייתי יותר!
תקציר: תפנית אסטרטגית היא שינוי רדיקלי של מדיניות, עקרונות פעולה או סדרי עדיפויות, הנובעים בדרך כלל משינויים חיצוניים מהותיים (למשל, עליית כוח עוין חדש בזירה הבינלאומית) או מתוך הבנה פנימית שמבנה הפעולה הנוכחי אינו יכול להוביל להצלחה. על פי רוב, תפנית זו נובעת לא רק מתוך חשיבה עתידית, אלא גם בעקבות משברים או כישלונות.
במערכת הדיפלומטית המודרנית, אסטרטגיות של הפעלת לחצים על מנהיגים עברו תהליך אבולוציוני, בו לא רק הכוח הצבאי או הכלכלי משחקים תפקיד, אלא גם התקשורת, התזמון, והניצול של מוגבלויות זמניות. דוגמה כזו היא הדפוס שבו נוהג ממשל ביידן בנתניהו, ובכך עוסק המאמר.
מומלץ לא להתרגש מהערצה המורעפת עלינו ברשתות החברתיות הערביות הסוניות. זו אינה תוצאה של חיבה או קבלה של מדיניות ישראל בעולם הערבי. היא תישאר תמיד גורם טמא שלא, תהיה למוסלמים גאולה עד שיבערו אותו. רק שהשיעים הם האויב הדמוני הגדול מכולם של הסונים, ובעולם של אימפוטנציה מערבית, ישראל היום היא הכלי היחידי שיכול להושיע אותם מהגמוניה שיעית מתגברת!
מהם הגורמים לשנאה ההיסטורית בין השיעים לסונים? מחלוקת השיעה-סונה נובעת בראש ובראשונה מהמאבק על ירושת הנביא מוחמד, עם מותו בשנת 632 לספירה. בנוסף לסוגיית ההנהגה, קיימים הבדלים תאולוגיים עמוקים ביניהם: הסונים מבססים את אמונתם על המסורת (הסונה) של הנביא, בעוד השיעים מייחסים משקל רב לאימאמים, שהם מנהיגים רוחניים שנחשבים לצאצאים ישירים של עלי וחוסיין, ומהווים סמל לסמכות דתית.
מאז החלה מלחמת חרבות ברזל אנו עדים לשני גלים עיקריים של הערצה לבנימין נתניהו - ועימו, לישראל - בתקשורת הסונית לסוגיה: הגל הראשון, בעקבות מבצע הביפרים ב- 17–18 בספטמבר 2024, וחיסול נסראללה מיד לאחריו; והגל השני בעקבות תחילת תקיפת חיל האוויר את הכורים הגרעיניים באיראן ("מבצע עם כלביא"). זו אינה תוצאה של חיבה או קבלה של מדינת ישראל, אלא תופעה מורכבת, שמשלבת גורמים שונים של הערצת החזק, פוליטיקה אזורית, כלכלה, תקשורת ואכזבה מהמנהיגות המקומית.
