אם עד היום, ה- WOKE מקשה מאוד על ישראל להתמודד עם ממשלות שמאל במערב, שהופכות תובעניות יותר ויותר, הרי שהעתיד הקשה הצפוי למערב, בעיקר בסוגיית ההגירה, מסמל שינוי דרמטי לטובתה של ישראל. אם היא תחזיק מעמד במהלך עשור, ואם תצליח לשמור על הישגיה במלחמה מול איראן, יהיה לה קל הרבה יותר לשנות את המציאות הקיימת ביחסיה עם הפלסטיניים לטובתה, ולבנות מציאות חדשה, טובה ובטוחה יותר, עבור אזרחיה. שם המשחק הוא זמן. האם יש לנו אותו?
שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.
לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.
תקציר: מאז מלחמת דוד וגוליית חשבו מנהיגים על דרכים לעצב נרטיבים עתידיים. תמונות ניצחון הן דרך מצויינת לכך. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'ביום ההיסטוריה' ומשמעויותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה: שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition) והמושג 'ידיד-אויב' (Frenemy או frienemy) מבטרים שניהם גמישות אסטרטגית. הם נובעים מהמורכבות ומהדינא ריכזנו עבורכם את המאמרים…
תקציר: אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון. בעובדה, אחד המאפיינים של מלחמת חרבות ברזל בדרום הוא ריבוי תמונות הניצחון. המאמר הזה עוסק בסוגיית 'תמונות הניצחון'. אותן תמונות המופצות לציבור בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלחמה... עודכן ב- 21 בנובמבר 2023 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר…
מאז ומתמיד, מלחמה ותוצאותיה היו מהכוחות המרכזיים שהשפיעו על חברה, פוליטיקה והיסטוריה. תוצאות מלחמה אינן נמדדות רק בשדה הקרב אלא גם בעוצמת הנרטיב שנבנה בעקבותיה. הביטוי "תמונת ניצחון" מתייחס לא רק לרגעים סמליים של הצלחה צבאית, אלא למניפולציה תקשורתית שמעצבת את הזיכרון הקולקטיבי. במאמר זה נדון במשמעות של "תמונת ניצחון" כאשר מפסידים מלחמה לעומת המצב כאשר מנצחים, וההשפעה של הצורך באותם סמלים ותמונות בעיצוב דעת הקהל והמנהיגות הלאומית.
מלחמות בין אומות אינן רק מאבקים צבאיים, פוליטיים וכלכליים, אלא גם ביטויים של מאבקים תרבותיים עמוקים, שבהם אומה אחת מנסה לכפות את תרבותה, ערכיה, דתה ותפיסת עולמה על אומה אחרת. דוגמאות יש בשפע: מאלכסנדר מוקדון דרך נפוליאון והאימפריה העותומנית, ועד האסלאם הרדיקלי... רק תרבות אחת היא שונה - היהודית. האם זו הסיבה שמתנכלים לה?
זהו חלקו החמישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות קשות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי עיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
עם המעבר של צה"ל להתקפה בלבנון, נרשמה התלהבות רבה בקרב פרשנים צבאיים, שטענו כי ישראל נטשה סוף סוף את דוקטרינת ההרתעה שאימצה ב-2004 וחזרה לדוקטרינת ההכרעה המסורתית. באמת? ממש לא. אבל הפעם היא מנסה לעשות זאת דרך המצאת חוקי מלחמה חדשים, מתוחכמים יותר. האם זה עשוי להצליח? אולי.
