ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה: צה"ל היה צריך להטיס חיילים כי לא שלט בצירים, בהיעדר הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים. תחשבו יהודה ושומרון... תחשבו רצועת עזה...

במסמך אסטרטגיית צה"ל מוגדרת 'המערכה בין המלחמות' כמערכה פעילה ומתמשכת, שתכליתה להרחיק את המלחמה ולאפשר למדינה תקופת רגיעה ארוכה ככל האפשר. מחד גיסא, התמודדות נמשכת כזו אמורה להעצים את גמישותה האסטרטגית של מדינה, ומשאירה אותה דרוכה לקראת עימות גדול. מאידך גיסא, זוהי הליכה על סף הכאוס, שטומנת בחובה, כל העת, סכנה להידרדר למלחמה אמיתית... 

במלחמת העולם הראשונה הייתה המוטיבציה של החיילים בשפל. יחידות רבות סבלו מתבוסתנות, רצון להישרדות בכל מחיר, אמפתיה עם חיילי האויב וסלידה מהקצינים שדחפו אותם אל מותם, ללא טעם ותכלית. במלחמת העולם השנייה, ביקשו הגרמנים להבטיח שמצב זה לא יחזור...

זוהי נוסחת הקסם עבור מנהלים: יצירת תחרות בונה בין צוותים שמשתפים פעולה בתוכם, תגביר את המוטיבציה ותעלה, כפי הנראה - כבדרך אגב - גם את הפריון...

התקשורת תמיד הייתה, ותהיה, מוקד של דיס אינפורמציה בידיהם של בעלי עוצמה אינטרסנטיים: השלטון מצד אחד, ואילי ההון מהצד האחר. את העובדה הזו צריך ללמד בבתי הספר ולאמן צעירים בקריאה ביקורתית. אחרת, הסכנה ממנה לדמוקרטיה תהיה גדולה בהרבה מהסכנות שהיא מטיפה לנו עליהן.

תכנון משאבי אנוש או תכנון כוח אדם (Human Resource Planning, HR Planning) הוא הליך תכנוני, שבאמצעותו החברה מחליטה: מהי אסטרטגית הגיוס וההפעלה של עובדים; אילו תפקידים עליה לאייש; ו- כיצד לגייס מועמדים לתפקידים אלו...

אחת התמיהות הגדולות של מלחמת העולם השנייה היא הכשל הלוגיסטי של הווארמאכט בהתמודדות עם החורף הרוסי. שהרי, לא הייתה פה בעיה של זמן (הייתה שנה שלמה להכין הכל...) ובטח לא של חוסר ידע...

בישראל, כמו בבריטניה, אין בנמצא אינטרסים לאומיים כתובים מוגדרים ומפורסמים. מן הסתם, סברו מנהיגינו שהנזק מפרסומם יגדל בהרבה על הרווח. אבל, כיוון שאנחנו משוחררים מן האחריות, נכון יהיה לטעמי, לנסות ולהבין לאן פניה של ישראל בעתיד, על ידי שרטוט האינטרסים הלאומיים שלה. אתם מוזמנים להשיג על האינטרסים המוצעים במאמר זה, או להציע אחרים במקומם...

הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים או "התאוריה של הטריטוריה" היא גישה ש'לוקחת את הגאופוליטיקה עד הסוף' משמע, הופכת אותה לחזות הכל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הגישה הגאוגרפית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!