בבריטניה הודיע התובע הכללי, הלורד פרקינסון לפני שבועיים, שאפילו הפצה של ציוץ בטוויטר "שיש בו משהו מעליב או פוגעני, שעלול לעורר שנאה גזעית" תהווה עילה למעצר. האם הגבלת חופש הדיבור חסרת התקדים הזו במדינה דמוקרטית מערבית מאז מלחמת העולם השנייה, אינה מהווה סטייה מהדמוקרטיה? קשה שלא לראות בחקיקה הזו המשך טבעי ל'תרבות הביטול וההשתקה' של תנועת ה-WOKE, שמטרתה לחנוק ויכוחים ולאכוף קונפורמיות אידיאולוגית. האם שלטון ה- WOKE בבריטניה מסמן את תום עידן הדמוקרטיה במערב?
כשהכנתי את המאמר הזה, ביקשתי במתכוון מהבינה המלאכותית - שנוצרה על ידי מתכנתים פרוגרסיביים, בני ה- WOKE, שמקפידים בדרך כלל מאוד על תקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) - תמונות מתאימות למושגים 'סובלנות מבחינה' ו'סובלנות מדכאת'. קיבלתי צרור תמונות אנטישמיות על ישראל ה'קולוניאליסטית, הלבנה והמדכאת', ושכנותיה 'המקופחות והמדוכאות', שיש לתמוך בכך שסוף סוף הן קמות עליה לכלותה, 'מהירדן ועד לים'... (ראו למשל את התמונה בראש המאמר). המאמר מוקדש לדוגמאות נוספות של השימוש במושגים הללו.
אחד העקרונות הנבונים בדוקטרינה הפרוגרסיבית הוא ההשתלטות על מערכת אכיפת החוק והפיכתה לכלי פוליטי שמרתיע ומשתיק יריבים. דומה שהיום השלימו כבר הפרוגרסיביים את ההשתלטות הזו על מערכות החוק המערביות, כולל מערכת האכיפה המפוארת של חבר העמים הבריטי, וכולל מערכת האכיפה המפוארת הרבה פחות שלנו.
מאז יולי-אוגוסט 2024, הינדים נשחטים על ידי מוסלמים בבנגלדש. נשותיהם נרצחות, נאנסות ונמכרות לעבדות מינית, מקדשים נבזזים ומוצתים, מול עולם מערבי פרוגרסיבי אדיש, שרואה במוסלמים מעמד 'מדוכא' ו'מוחלש', שעוצמת הפגיעה בהינדים היא רק 'תמונת מראה' לעוצמת החלשתם בעבר. המאמר מביא את שורשי העימות הבינגזעי בבנגלדש שמזכיר את המצב אצלנו, ומאגד כרזות מחאה אופייניות שפורסמו ברשתות החברתיות מאז יולי 2024.
הימין הבריטי טוען שבריטניה אבודה והממסד הפרוגרסיבי - כולל מערכת האכיפה - השלים עם כך ומתמסר למוסלמים. השמאל הפרוגרסיבי מאשים את הימין ב'אסלאמופוביה', וטוען שהוא משתמש בפחד כאמצעי להנעה פוליטית, שרוב הקהבילה המוסלמית שוחרת שלום. בריטניה מצויה בתקופה של חילופי תרבויות וחילופי אוכלוסיה. זה נראה רע...
בשנים האחרונות, הימין בבריטניה מתמקד במוטיב מרכזי שנישא בפי רבים ממפגיניו: התפיסה שבריטניה "נכבשה" למעשה על ידי המהגרים, וכי הרשויות והשלטון השלימו עם מציאות זו. נרטיב זה מבטא חרדה עמוקה של חלקים מהחברה הבריטית כלפי שינויי דמוגרפיה ותרבות, ומעלה שאלות מהותיות על זהות לאומית, ריבונות ועל גבולות המדינה המודרנית. האליטה מצידה בטוחה שהבעיה היא בעצם בימין...
תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
בעתיד יהיה צורך לבחון את נושא החקירות של ראשי ממשלה ואת הגבלת תקופת הכהונה. עכשיו הזמן להתרומם לגודל השעה ולהסיר את חרב המשפט מעל צווארו של בנימין נתניהו, שהיא במידה לא מבוטלת חרב על צווארנו. יש לעשות זאת כדי שראש הממשלה יוכל לקבל החלטות ענייניות לטובת ישראל, שתהיינה נקיות משיקולים הישרדותיים ומקובלות על רוב הציבור. ובכל מקרה אין חשיבות גדולה בבירור האישומים האלה - במיוחד לאחר שהשופטים חיוו דעתם שלא מדובר בשוחד, אלא אולי רק ב״הפרת אמונים״.
ממשלת הלייבור בבריטניה עומדת בפני אתגרים מרובים המאיימים על יציבותה, החל מאכיפת החוק כלפי קהילות מוסלמיות ועד משבר יוקר המחיה והשחיקה בתמיכת מעמד הפועלים המסורתי. עם זאת, כל עוד הממשלה מצליחה לשמור על קואליציה פנימית יציבה ולהציע פתרונות פרגמטיים לבעיות הכלכליות והחברתיות, היא עשויה להימנע מבחירות מוקדמות. כישלון באיזון בין הקהלים השונים - בעיקר תיעדוף המהגרים על חשבון האוכלוסיה המקורית הלבנה - עלול להוביל לערעור יציבותה הפוליטית ולקרב את בריטניה לעוד מערכת בחירות מוקדמת.
