בגידה היא אסטרטגיה בקבלת החלטות שבה צד אחד מפר בבוטות - לצורך השגת מטרותיו - את האמון שרחש לו הצד השני. המושג באנגלית עבור "בגידה" הוא "betrayal", ובמקרים מסוימים ניתן להשתמש גם ב-"treason" כאשר מדובר בבגידה במדינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת הבגידה, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מאז נובמבר 2022, לא יורדת המילה 'בגידה' מסדר היום הלאומי בישראל. המקרה הבולט האחרון הוא האשמתו של יאיר גולן בבגידה, אחרי שקבע כי: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", משפט שהדהד הרבה ברשתות הערביות והבינלאומיות... במאמר זה אנתח את המושג בגידה, ואת השלכותיו.
אם יש אדם שדמותו הושחתה בציבוריות הישראלית, לבלי היכר וללא תרופה, הרי זו דמותו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. עדות לכך אני חווה בתגובות הדחייה והמיאוס של קוראים רבים לעצם העיסוק שלי בפרשה. אבל הגיעה העת ש'ירד לכולנו האסימון' לגבי האופן שבו מתנהלות חקירות במדינת ישראל, ואם כך 'טופל' נשיא המדינה, חישבו מה יקרה לכם, אם יגיע היום ותאלצו לפגוש בחוקרים...
מראשית עידן הנאורות, הרציונליזם נתפס ככלי המרכזי להבנת המציאות, אך סופרים ומחזאים רבים העלו ספקות לגבי יכולתו של השכל האנושי להגיע לחקר האמת. ספקנות זו כלפי כוח התבונה משתקפת היטב בסרט "שובו של מרטין גר" (Le Retour de Martin Guerre), אשר מציג סיפור מופת על האופן שבו האמת המוחלטת יכולה להתחמק מאחיזת השכל האנושי, ורק המציאות עצמה היא זו שמעניקה את ההכרעה הסופית.
קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.
בעוד שהעולם המערבי מתנער מהנקמה, ומציג אותה לכאורה כבלתי ראויה, היא עדיין נוכחת, במובנים רבים, ומשמשת כאמצעי לשמירה על סדר חברתי ופוליטי. מערכת המשפט, תגובות של מדינות למתקפות ותחושת הצדק הציבורית מצביעים על כך שהנקמה - לעתים, במסווה של "עשיית צדק" - ממשיכה להיות מרכיב מרכזי במבנה החברתי האנושי. תחשבו עודד ליפשיץ. תחשבו שירי ביבס, ושני בניה הקטנים אריאל וכפיר...
תקציר: פטוגן ביולוגי הוא מיקרואורגניזם, כגון וירוס, חיידק או פטרייה, ההחודר לגוף, משתלט על משאביו ומשתמש בהם כדי להתרבות ולהתפשט, לעתים על חשבון בריאותו וחייו של הפונדקאי. המונח "פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen) פותח על ידי פרופ' גד סעד, פסיכולוג אבולוציוני, המתאר רעיונות המתנהגים בדומה לפתוגנים ביולוגיים. רעיונות אלה, המוחדרים על ידי בעלי עניין, משתלטים על…
הוי, הצביעות הנפלאה של קבוצת המתחסדים, שבוחשים כל הזמן עם קטאר המניפולטיבית, ועכשיו אומרים שמדובר בפרשת "בגידה" חמורה. למי יש כוח לשמוע תוכחה משקרנים וצבועים, בעיקר כשיצא המרצע מן השק וברור, שהפרשה הזו נועדה להעניק חסינות מהדחה לראש השב"כ, החושש שנתניהו עלול לנסות ולהפוך את שב"כ לזרוע אכיפת חוק פרטית משלו...
לאחר שהרגיש נסחט ע"י אחת מעובדותיו לשעבר (אז סיפור האונס עוד לא היה קיים), פנה הנשיא לשעבר, משה קצב, בתמימות אין קץ ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בפגישה שהוגדרה סודית. למחרת כבר דיווח עליה אמנון אברמוביץ' בערוץ 2 ומחול השדים נגד קצב החל. תופעה זו של 'שיימינג בטרם חקירה' היא העוולה החמורה ביותר שיכולה רשות שלטונית לעולל לאדם - בטח לאיש ציבור - בדמוקרטיה. מעבר לפגיעה במעמדו, היא יוצרת דעה קדומה בקרב עדים פוטנציאליים עוד לפני שנחקרו ומשפיעה על חוקרים בטרם קיבלו לידיהם את התיק.
כאשר מתרחש תהליך של חילופי אוכלוסיות באזור מסוים - בין אם כתוצאה מהגירה, שינוי דמוגרפי או תהליכים פוליטיים - הקבוצות החדשות שנוצרות מפתחות מנגנוני שיטור משלהן. כך נוצר מצב שבו החברה אינה רק מתמודדת עם שינוי דמוגרפי, אלא גם עם מאבקי כוח על אכיפת הסדר החברתי והגדרת הזהות הקולקטיבית החדשה. זה בדיוק מה שמתרחש היום באירופה, כשמנגנון שיטור לא פורמלי - "משטרות השריעה" (Shariah Police) הולך ומתבסס באזורים עם רוב מוסלמי. במקביל למשטרות, צומחים גם בתי דין אסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה.
