בשפה פשוטה, חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא מצב שבו כולם חושבים אותו הדבר, גם על חשבון האמת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
האליטה הפוסט ציונית שלנו לא למדה כלום ואין לה גם שכל להצטער, כי היא לא שומעת, קוראת או כותבת ערבית, וחושבת באנגלית אמריקנית. היא כמעט השיגה את מטרתה (האמיתית) בשנת המחאה, וזה לא הדמוקרטיה ולא נתניהו (שסילוקו הוא רק אמצעי), אלא חזון מעוות של שתי המדינות, אחת מהן מדינת כל אזרחיה. המלחמה אמנם קלקלה עבורם קצת, אבל גם פתחה אפשרויות חדשות מבטיחות ליישם את החזון, ולכפות אותו על אזרחי ישראל בעזרת לחץ חיצוני.
ישראל נקלעת לעצירה אופרטיבית בעקבות עסקת החטופים, ומסיימת את החלק הנוכחי של הלחימה, כשמטרות המלחמה מתרחקות ממנה. היא עברה את נקודת השיא של ההצלחה בלי שום הישג מערכתי/אסטרטגי בר קיימא; כלכלתה נשחקת; היא מסובכת במלחמת ההתשה עם איראן שסופה לא נראה לעין; זירת יו"ש והזירה הפנימית מחכות לשעת הכושר; ועוד לא דיברנו על הפיצול והשחיקה הפנימית, שיתחילו עתה לגבות מחיר. האם תשכיל להיחלץ מהמלכוד?
בשנים האחרונות נהפכת העיר למוקד המלחמה, לא רק במרחב הישראלי-פלסטיני, אלא בעולם כולו, והמושג 'קו החזית' (front line) או בקצרה 'החזית' (front), הולך ומאבד את חשיבותו ואת משמעותו המקורית. היום, העיר היא החזית עצמה... ספר חדש לפרופ' יובל פורטוגלי: 'המהפכה העירונית השנייה'.
מי שקידש את ירושלים היו בני אומאיה הסונים, שביקשו להקים מרכז דתי מתחרה ולמכה ולמדינה. מאז, האסלאם הסוני רואה בירושלים את המקום השלישי בחשיבותו, אבל לא השיעה המסורתית. עבורה, העיר השלישית בחשיבותה היא נג'ף בדרום עיראק, שם קבור עלי מייסד השיעה, ואלפים מחכמי השיעה לדורותיהם. הם החלו לגלות עניין בירושלים רק אחרי מהפכת חומייני, ב- 1979, כמשקל נגד להצלחת הציונות הנתפסת כמרידה באסלאם.
ד"ר מרדכי קידר מפרט את מקורות הסבל והעינויים, שגילו מחבלי חמאס ב- 7 באוקטובר 2023, ואת הפער התרבותי - שחשוב להכיר בו - בין התרבות המערבית, המקדשת את החיים הטובים והאושר, לבין תרבות המקדשת את הסבל, באמצעים חברתיים ודתיים.
בחינת שמות החברים הדרומיים בהתארגנות הטרור שחשף שב"כ באפריל 2024, ילמד על קרבת משפחה מעניינת להנהגה הבדואית בדרום, וזה מקור הבעיה: עמדות הכוח במגזר נכבשו כולם על ידי הקיצונים ומחרחרי העימות. לכן, בלי פיקוח מדינתי הדוק ובלי שינוי ההנהגה הזאת, וניתוק קשריה הבעייתיים עם ועדת המעקב, לא יצלח כל ניסיון להסדיר את מערך היחסים המעורער בנגב עם האוכלוסייה היהודית, בעידן שאחרי המלחמה!
