מחקרים מלמדים שפסיכופתים אוהבים לנהל: 4 מתוך 100 מנהלים הם פסיכופתים. יתרה מכך, פסיכופתים גם חובבים עיסוקים שיש בהם מנהיגות. לכן, נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות מנהיגות, ומקרינות עוצמה: בהנהגה הלאומית, הניהולית, העסקית והפוליטית, וכמובן גם בפשע; כמו גם במשרות אחרות המבטאות כוחניות: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים.
עיון מעמיק במכלול הסיבות להתארכות המלחמה, על צורתם והגיונם של האיומים המתפתחים נגד מדינת ישראל, חיוני לגיבוש תפיסת ביטחון ישראלית חדשה. במאמץ הזה, נדרשת - בין היתר - היפרדות מקונספציית הנסיגות, שעדין מוחזקת על ידי בכירים לשעבר במערכות הביטחון, כשהם ממשיכים לספר כי צה"ל בעליונותו המוחצת, יוכל תמיד לשוב אל דפוסי הניצחון ממלחמת ששת הימים.
הדרך הישראלית אל הניצחון, תלויה בהבנת שני הממדים של רעיון ה'אל מוקוואמה': חובת המאבק מחד גיסא; והחובה להכיר במגבלות המציאות מאידך גיסא. החזון החמאסי ימשיך כנראה להתקיים. אבל ביכולתנו להביא את המאמינים הג'יהדיים, להכרת חולשתם, בסיכוי להפסקה זמנית של מאבקם, בחובתם לציווי ה"סאבר".
העכשוויות הזו - העיקרון של שאיפה מיידית לסיפוק בזה הרגע - היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות והתעלמות מהמורכבות תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר!
פסיכופתים אינם רק עבריינים ורוצחים. נמצא אותם באחוזים גדולים במשרות המבטאות עוצמה: בניהול, בעסקים ובפוליטיקה, ובוודאי במסגרות כוחניות, כמו: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פסיכופתיה ופסיכופתים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
האינטרס הציבורי או האינטרס הכללי (The Public Interest ;L'intérêt general) מבטא את מה שמכונה 'טובת הכלל' (the benefit of all): תועלתו של כלל הציבור, ורווחתה של החברה, ונתפס כאבן היסוד של העשייה הציבורית, וכבסיס הלגיטימיות שלה. עם השנים הובילה התפתחות הדמוקרטיות המערביות לירידה באמונה באינטרס הציבורי, לטובת דגש על התגשמות ההתנהגות האינדיבידואליסטית. המצב הזה מחמיר בעידן הפרוגרסיבי, המקדם את ריבוי הזהויות ואת ריבוי האינטרסים, על חשבון קדימות הערכים המשותפים.
מוזר הדבר שלמרות הדיונים הרבים על הבעיות ההומניטריות בעזה, לא הציבה ישראל את כניעת חמאס כפתרון לבעיה. כך הרי מתרחש בכל מלחמה 'נוראמאלית': יישות מדינית נכנעת כאשר אין ביכולתה לתפקד עוד במישור הצבאי ו/או האזרחי. מי שהעלה מושג זה לסדר היום לראשונה היה דווקא מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן: "אם חמאס מעוניין בהפסקה" אמר, "הוא יכול להיכנע"!
מורכבותה יוצאת הדופן של המלחמה, בצד האינטרס האיראני במלחמה ארוכה, גורמים לכך שגם אחרי שיושג חיסול שליטת החמאס ברצועת עזה, המרחב ימשיך להיות מושפע מכלל המגמות האזוריות המתפתחות בהובלת איראן. במערכת מורכבת זו לגמרי מובן, מדוע החשיבה על כתובת אחראית לניהול היום שאחרי כה רחוקה מבהירות והסכמה. היום שאחרי ילך ויתהווה מתוך הלחימה.
המפגש עם המערב הפך חלק מסויים של העולם האסלאמי להתגלמות פני הרוע, ולאניגמה לא ברורה לרבים מאיתנו. בעצמנו 'טעמנו' חלק נכבד מן הרוע הזה בטבח ה- 7 בספטמבר 2023, ובשבי ובמלחמת חרבות ברזל שאחריו... ריכזנו עבורכם קצת ממנו, במאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הצד האפל שבאסלאם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
