הסיפור הפולני ולקחיו מעניין אותנו, לא רק בשל הכמות הנכבדה של יוצאי פולין המרכיבים את החברה הישראלית, אלא בעיקר כיוון שבמהלך שנת המחאה, סיפרו לנו שהימין הישראלי הופך אותנו לפולין - מדינה שהייתה דמוקרטיה ואיננה עוד כזו; שהימין הפשיסטי שינה את אופייה ואת מבנה מוסדותיה לבלי הכר, על מנת להבטיח שהוא יישאר בשלטון לעד. האמת מסתבר, מורכבת קצת יותר, אבל כבר לא מעוניינים לספר לנו עליה...
'סוף מחשבה במעשה תחילה' הוא כלל בסיסי בחשיבה מערכתית (System Thinking) במצבי חוסר וודאות. הוא גורס כי במצבים אלה חסר ידע לקבל החלטות. מה שמייצר ידע הוא חיכוך עם השטח והאירועים. על כן, יש ליזום חיכוך מוגבל כזה כדי להגדיל את בסיס הידע, במידת הצורך לנצל הצלחה, ואם התנאים אינם מאפשרים, להקטין חיכוך, לצבור ידע ולהמתין להזדמנות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות כלל זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מידי שנה כחודש לפני הרמדאן, ב-27 לחודש ההיג'רי רג'ב (رجب) - החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי בשנת 621 - מציין העולם המוסלמי את מסע עלייתו הלילי של הנביא מוחמד השמיימה. הנביא מוחמד נסע ממכה ל"מסגד הקיצון" (הוא מסגד אל-אקצא שעל מיקומו קיימת מחלוקת) על גבי בהמה פלאית ששמה אל-בוראק (البراق) ובלוויית המלאך גבריאל עלה מהר הבית לרקיע השביעי. בשמים הוא קיבל את מצוות התפילה (צלאה) - אותה מצווים המוסלמים לערוך חמש פעמים ביום, ואת כיוון התפילה - לכיוון מכה.
למושג "גיס חמישי" (Fifth column) יש היסטוריה סיפורית, ספוגה בתככים, ריגול ותמרונים פוליטיים. מקורו במהלך מלחמת האזרחים בספרד בשנות השלושים של המאה הקודמת. מאז, הפך למונח בשימוש נרחב לתיאור גורמים חתרניים, חשאיים, הפועלים בתוך מערכת כדי לערער את חוסנה ולהקריסה מבפנים. כמה כל זה רלוונטי לימינו אלה ואיך?
'חתרנות' (Subversion) מוגדרת כפעולה במיועדת לערער את יסודות השלטון במדינה ריבונית, במטרה לדרדר אותה לכאוס. 'מהפכת צבע' (Color Revilution) היא 'מניפולציה סמנטית' של הווק, ה'צובעת' באור חיובי את מעשי החתרנות המתבצעים במדינות כדי להפכן / להחזירן לקבוצת המדינות המתנהלות ע"י שלטון פרוגרסיבי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'חתרנות'/'מהפכת צבע' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.
אירופה שינתה פניה, ומלחמת חרבות ברזל גורמת לה להסתכל בראי... דף זה הוא אוסף רביעי של חלק מהסרטונים ומהפרסומים האחרים, המשקפים את ההשתנות הזו, והוא מוקדש לכל העמלים להשיג דרכון אירופי… אתם מוזמנים לתרום כרזות נוספות.
זהו אוסף כרזות מחאה שני על תפקידה הפעיל של אונר"א בהנצחת הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, ועל היותה עושת דברו של חמאס. אבל מדינת ישראל תקועה עדיין עמוק בתוך הקונספציה, וגם ממשל ביידן מייעד לה תפקיד מרכזי בניהול עזה, ביום שאחרי!
לרוב הציבור הישראלי, גם לחלק מהשותפים להנהגה הפוליטית, לא ברורה משמעות הדרישה האמריקאית לסדר אזורי חדש ובמרכזו מדינה פלסטינית. היא כרוכה בעקירת יישובים יהודיים ופליטות למעל 150,000 ישראלים. ובינתיים, בעקבות המלחמה, גם על מפעל ההתיישבות בקווי העימות בגליל ובנגב המערבי הוטל איום חסר תקדים. לשם כך המאמץ לפיתוח ההתיישבות בכל אזורי הסכנה, חייב לשוב למקומו הראוי בסדר העדיפויות של הביטחון הלאומי הישראלי.
