גרשון הכהן: חג מתן תורה זקוק למגילת רות

בתחבולה תרבותית, חיברו חז"ל את ציון מתן תורה בלב חג השבועות, והם גם אלה שבחרו לשלב באותו היום את הקריאה במגילת רות. היה להם כנראה ענין בחיבור בין מעמד הר סיני לבין סיפור כליונה של משפחת אלימלך, שבשעת מצוקה נטשה אדמת אבות...

פנחס יחזקאלי: 10 ממים על בית המשפט שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני, אוסף שני

משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אסטרטגית השליטה בסדר היום הציבורי (agenda setting)

תאוריית "קביעת סדר היום" (Agenda Setting Theory) גורסת כי פוליטיקאים חכמים אינם מחכים שהתקשורת תגדיר את המסגרת, אלא פועלים לייצר בעצמם את הסיפור, הכותרת והמסגור. בעבר, שליטתו של בנימין נתניהו בסדר היום הייתה כמעט בלתי מעורערת, אבל המציאות השתנתה...

גרשון הכהן: הנסיגה מלבנון כנקודת התפנית שיצרה את השבעה באוקטובר

במבט היסטורי מקצועי צבאי, מתקפת שבעה באוקטובר של חמאס, אכן ביטאה את הרעיון המערכתי שנבנה בלבנון על ידי חיזבאללה והותאם במאמץ שיטתי למאפייני רצועת עזה. בתהליך הזה, לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000, הייתה השפעה הרת גורל למלחמות ישראל במאה ה-21, בוודאי למלחמת "חרבות ברזל".

גרשון הכהן: המבחן של דוד זיני

האלוף דוד זיני מביא עמו לתפקיד ראש השב"כ את כל מה שנדרש ממפקד: אינטואיציה קרבית, אומץ, מקצועיות, ובעיקר – יכולת נדירה להוביל מתוך ענווה. לא בכוח, לא בהטלת מורא, אלא מתוך נוכחות שמצמיחה מנהיגות. השאלה הגדולה כעת איננה האם הוא מוכשר – בזה אין ספק – אלא האם תינתן לו האפשרות לממש את הכישרון הזה בסביבה כה סוערת.

משה כהן אליה: אי ציות

מה טעם יש בניסיונות לקדם בחקיקה או בהחלטות ממשלה, כתיקונים לאנומליה המטורפת שקיימת כאן, אם בכל מקרה זה ייפסל בבג"ץ? והם 'לא רואים ממטר', והם יפסלו כל מה שייתפס בעיניהם כמסכן את ההגמוניה שלהם. לכן, עם ישראל צריך לחשוב ברצינות אם במקום תיקונים כאלה, פשוט צריך להודיע שלא מצייתים...

פנחס יחזקאלי: 10 ממים אינטרנטיים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, אוסף ראשון

"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית - על ידי תנועת הווק - באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.

משה כהן אליה: פופוליזם זה דמוקרטיה

כל אימת שהאליטות מדברות על 'פופוליזם', הן מתכוונות בפועל לדרישה דמוקרטית להשבת הריבונות לידי העם. וכל אימת שהן מדברות על "דמוקרטיה מהותית" – הן מתכוונות למבנה שלטוני, שבו השופטים הם הריבון הבלעדי, והם לבדם מוסמכים לגלות את ה'מהות' (כלומר, את הערכים) של אותה היוריסטוקרטיה, המתחזה לדמוקרטיה.

פנחס יחזקאלי: טרמפ 'ביטל' את נתניהו? האמנם?

השמטת ישראל מביקור הנשיא טראמפ במזרח התיכון, אינה עדות לשחיקת מעמדה, אלא צעד אסטרטגי שנועד לשחרר אותה מטבעת החנק שנכרכה סביבה, במאמצי סעודיה, צרפת ומדינות נוספות לכפות עליה את הקמת מדינה פלסטינית בתמורה לנרמול היחסים עם סעודיה.