מאזני הכוחות נבחנים בכל יום מחדש, וממש לא מומלץ להיות חלש. התנהלות בין העמים, אינה מקיימת התחייבות ממשית לחוק או להסכמים, פרט למשוואת הכוח. גם שלוש מאות שנה של חזקה מוכרת וגבול מוכר, אינם מונעים את פיתוי המלחמה, בשעה שניכרת חולשה...

סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח...

בפרק י' של ספר שופטים אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות - יפתח. אלא שלפעמים - כמו בטיפול פסיכואנליטי - דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר טמון המפתח לפרוש הכולל. מפתח לאנליזה בסיפור, או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה, מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות...

משל יותם הוא קריאה נצחית, לא רק לאנשי הזית התאנה והגפן להתמסר לחובתם, אלא גם לעם, לא ללכת שבי אחרי אמביציית האטדים. מי שמגיע לשררה מתוך תחושה של חובה נעלה - הכרוכה באבדן בהיבט האישי - יתכן וישכיל בסיכוי גבוה יותר לממש את שלטונו לשירות העם.

בספר שופטים סיפור אבימלך בן גדעון בפרק ט' של ספר שופטים הוא הניסיון הראשון - שנכשל - לכונן מלוכה בישראל, בתוך ממלכה הממזגת כנעניים וישראליים בתקופת השופטים (אם תרצו מדינה אחת לשני עמים במונחים של ימינו). מיהו אבימלך? כיצד עלה לשלוט?

סיפור גדעון הוא תיאור היווצרותו של מנהיג עניו, הפועל מתודעת יעוד: בתחילה הוא מתקשה להשתכנע שאכן יועד לשליחות גדולה, ומיד עוד באותו הלילה הוא נדרש לפעולה בה תתגלה תעוזתו וייווצר הד לפעולתו. בהנפת דגל המאבק, לא די לגדעון בהריסת מזבח הבעל ובכריתת האשרה. הוא נדרש גם לבנות במקומם מזבח לה'.

התקפת הלילה על מחנה מדיין היא מופת של הפעלת כוח ומיצויו, בשילוב בין קומץ לוחמים נבחרים לבין מסה רחבת היקף של לוחמים מיליציוניים, מאורגנים ומופעלים על בסיס שבטי...

גם אם לפי שעה, לנוכח האירועים, ירושלים נראית כהולכת ומתפרקת לחלקיה המופרדים בין יהודים לערבים, זאת לא בהכרח התמונה הכוללת, וממש לא בהכרח המגמה לעתיד. בקיצור: מה שקורה לא בהכרח מה שימשיך לקרות, זה לגמרי פתוח!

בספר שופטים פרק ג' כתוב: ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה... ויקם להם ה' מושיע את אהוד בן גרא.(שופטים ג', י"ד-ט"ו). לא מסופר לנו דבר על תהליך הופעתו של מושיע, כיצד הוא רוכש את מעמדו, כיצד הוא מגיע למקום המניע אותו ומעניק לו יכולת ליטול את היזמה לידיו? את הפער הזה יש למלא מתוך הבנתנו את המציאות...

[צילום בן גוריון: התמונה המקורית היא נחלת הכלל; צילום מרטין בובר: התמונה המקורית היא נחלת הכלל] בעת הזו בתקופת מאבק בערינו וברחובותינו, לא די להתמגן ולייחל לשיבת הרגיעה. בנוסף למאמצי ההגנה והאבטחה, רצוי לממש גם יוזמה אקטיבית. במצוקת מאורעות 39-36, בהבנת בן-גוריון את המתח בין הכורח המעשי להוביל מגמת מאבק אקטיבית, לבין האילוץ המוסרי והפרגמטי להימנע…