התופעה - שארגון חזק וממוסד כל כך תלוי באדם אחד באדם יוצא דופן; או כפי שיגידו מאמינים, אדם שאלוהים עמו - היא מסתורין למודרנה; אבל, היא בהחלט קיימת. חלק גדול ממשבר המנהיגות במערב נובע מהכחשת התלות הזו!
נגדיר 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance) כמצב שבו מדינה מטשטשת את אחריותה להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. 'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי). כך משיגה אותה מדינה את המטרות הלאומיות שלה ואת יעדיה האסטרטגיים באמצעות שליח, שאיננו מאפשר הטלה של אחריות ישירה עליה. השימוש באזרחים - בין היתר, לצורך היעלמות אסטרטגית - הוא לקח חשוב שמזמן לנו העידן החדש של המלחמה, שעלינו ללמוד ולהטמיע.
תופעה המוכרת לי היטב היא, שמאמרי נקראים במדינות ערב הרבה יותר מאשר בישראל... ביום א', ה- 29 בדצמבר 2019, פרסמתי בעיתון 'ישראל היום' מאמר, המנתח את פעולות אבו מאזן וקובע כי עבור ישראל, אבו מאזן הוא איום אסטרטגי, הרבה יותר מחמאס! עבר רק יום אחד וביום ב', ה- 30 בדצמבר 2019, כבר פרסם העיתון הפלסטיני אל חיה אל ג׳דידה את המאמר, מתורגם לערבית. למה?
המערכה המדינית שמחולל אבו מאזן, מסוכנת למדינת ישראל לא פחות מן המאבק המזוין המובל על ידי החמאס והג'יהאד האסלמי ברצועת עזה. כניסה למו"מ עם אבו מאזן, במתווה ברק-אולמרט - עם השפעתה הגוברת של איראן, בהצבת מעטפת איומים על גבולותיה של ישראל בצפון ובדרום - טומנת בחובה איום קיומי על מדינת ישראל.
בדיבור על תבונת המעשה האסטרטגי, התקשיתי כל פעם מחדש להסביר, שהוא כרוך לעיתים גם במידה נחוצה של עורמה; ומה לעשות, שמותר האדם מן הבהמה מתבטא לעיתים גם בתבונת הערמה. בחצי אירוניה אמרתי: "לא פלא שמצאנו עצמנו נעדרי תחבולה, הרי את כל התחמנים הדחנו כבר בבה"ד 1"!
מדינה למול אזרחיה זקוקה לא רק למסגרת חוק מלכדת, אלא קודם כל ובעיקר לסיפור לאומי מאחד לאורו פועלים בתודעת שליחות ובכוחו אפשר לתבוע מאזרחים הקרבה עד כדי סיכון החיים. עם מתגייס למלחמה ולמאמצים לאומיים בשגרה ובחירום, לא רק מתוקף חובת החוק. כאן המפתח להבנת האיום הטמון בהנפת יתר של דגלי שלטון החוק...
מדוע קבר יעקב את רחל על אם הדרך ולא באחוזת הקבר של המשפחה במערת המכפלה? בארץ ישראל, לערבים וליהודים גם המוות לא משחרר מהשורה, כי המתים מחזיקים נכסים חיוניים. קברים הם כלי אסטרטגי לסימון טריטוריה!
לקראת כל יום כיפור עוסקים מחדש בהפתעת אוקטובר 1973. מביאים לשיח גם רמטכ"ל וראש אמ"ן, שצריכים להבטיח שהלקח נלמד, והפעם אפשר לישון בשקט. גם ראש ממשלה ושר ביטחון - על מנת להיבחר - חייבים להבטיח את האשליה שאנחנו חזקים ואנחנו מעצמה. אם הם יבואו ויגידו את האמת הם לא יבחרו, בגלל הציפיות של החברה...
אם כמורה הגדרתי כמטרה, לחנך את בני ביעוד מוגדר, להיות רופא; בחינת ההישג לפעולתי כמחנך נתונה למבחן תוצאה חד משמעי. באופן הגדרת המטרה נקבע הקריטריון להצלחה או לכישלון. אם לעומת זאת הגדרתי כמטרה לחינוך בני שימצא בעתיד את מקומו המתאים לו כאדם תורם לחברה, מדידת ההישג ומבחן התוצאה דורשים שיפוט מורכב. כך גם בניהול המלחמה...