חמאס מנסה למוסס את המלחמה ולהפוך אותה לעוד סבב, שממנו יצא מחוזק יותר. גם חיזבאללה כבר פועל למוסס את רצועת החיץ שיצרנו, להחזיר אזרחים לבתיהם, ובעקבותיהם את חיילי כוח רדואן. בזמן שהמיקוד התקשורתי עוסק בשיבת החטופים, צה"ל חייב לתכנן מערכה חדשה בהיגיון חדש, שיש בה עליונות תפיסתית על תוכניותיו של האויב. זה מבחננו הגדול!
במסגרת המטרות שהוגדרו התעצבה מפה אסטרטגית שקבעה מאמץ עיקרי למתקפה בזירת עזה, ובמקביל מאמץ מרוסן במגננה בצפון • הריסון שמוביל את צה"ל נובע מהעדפת הקבינט להימנע ממלחמה בשתי גזרות • השאלה שעולה היא: האם חיסול האיום וסילוקו מובילים בהכרח למלחמה נגד ארגון חיזבאללה?
ככל שתימשך המלחמה ולא ייווצרו תנאים נאותים לאבטחת חיי האזרחים במרחב הגבול, תיעשה הפליטות לנטל כבד על המדינה ולהישג משמעותי לאויב באופן המעורר עבורו את התקווה להרחיב את ההישג, עד כדי הפיכת מרחבים גדולים בגליל ובנגב לנטושים מיושביהם לאורך זמן. מצב כזה יחולל סדק עמוק בדימוי קיר הברזל הציוני. ראשי מועצות בגליל ובנגב המתנים את השיבה ליישובים בהבטחת תנאיי ביטחון וודאיים, שכמעט אינם אפשריים, עלולים לעקב בדרישתם את שיבת התושבים למשך זמן ארוך. כאן נדרשת הנהגת המדינה לתיאום ציפיות כן ונוקב עם התושבים ועם הנהגתם.
על מקורות העוצמה לניצחון בתש"ח כתב בן גוריון: "הגענו אל הניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים". אלה הנתיבים לניצחון גם במלחמה הזו.
קל לבטל את מה שמכונה אסטרטגיית הבידול של בנימין נתניהו, בין עזה ליהודה ושומרון. אבל האסטרטגיה הזו של "הפרד ומשול" - הרואה ברשות הפלסטינית אויב מסוכן בהקרבה לקיומה ישראל הן בגלל הלגיטימציה הבינלאומית שלה, והן בגלל החשש שגוש כפר סבא נתניה יהפוך ל'עוטף עזה' - רחוקה מלהיות מופרכת. רק שכל קונספציה טובה לשעתה. אסטרטג טוב בוחן יום־יום אם האסטרטגיה שלו עדיין בתוקף, ונתניהו משך ומשך את מדיניות הבידול, עד שהיא התפוצצה לו בפרצוף.
כאשר קו הגנה קורס, ונדרש מאמץ מהיר לעצירת חדירת האויב ולקווי הגנה בקו שני, אין תחליף לטנקים. הם המרכיב היחידי שמציע בשדה הקרב כוח נייד, ממוגן, בעל עוצמת אש ויכולת תצפית - מענה מהיר למצבי הקרב המשתנים. כך, באותם יומיים של משבר מערכתי בלחימה לביסוס מחודש של קו ההגנה קנו את עולמם מחדש הטנק ומסוק הקרב.
הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה, מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי. בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד. זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק...
בבוקר 7 באוקטובר 2023, קרסה האשליה, שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. עם המלחמה באוקראינה גם באירופה המערבית נוכחו להכיר שעם כל תקוות השלום, אין לאדם גן עדן עלי אדמות. המלחמה הייתה ונותרה מצב יסוד קיומי. כמו שהייתה שרה לי אמי בילדותי -שיר ערש נגבי: "אין חריש עמוק בלי נשק, נומה בן"
בימים קשים אלה, מוקמים חמ״לים ומוקדי פעולה אזרחיים, הפועלים מטעם עצמם בתחומים מגוונים, כמו חמ״ל אחים לנשק לעיבוד מידע על החטופים לעזה ולהשפעה על מדינות אירופה, וגורמי הסברה שונים הפועלים עצמאית בחו"ל. היתירות מעוררת ביקורת על שמערכות אזרחיות נכנסות לוואקום שיוצרת הממשלה. אולם האמת היא ששיטה זו נפוצה מאוד בקרב מדינות שונות, כי דווקא פעולתם, בערוץ אלטרנטיבי חיצוני, משרתת את הממסד הרשמי.
