השלכותיו העתידיות של איום חמאס בעזה - לעתיד קיומה של מדינת ישראל מול אויבים הדבקים בחלומם להביא להשמדתה - יש הכרח קיומי בניצחון הישראלי בסיום המלחמה. התכלית להמשך הלחימה, מוצדקת במבט הזה הרבה מעבר למה שמנסים מבקרי הממשלה להציג כלא יותר מאינטרס פוליטי של ראש הממשלה.
איך צה"ל שהשיג באיראן הישג כה מרשים בשנים עשר ימי לחימה, עדין לא הביא להכרעת חמאס? בעוד שבלבנון ובאיראן נופצה תפיסת המלחמה של האויב, והוא איבד רכיבים מערכתיים מרכזיים, הרי שלחמאס, למרות המכה הקשה שספג ואבדן כעשרים אלף מלוחמיו, לא קרס רעיון המלחמה. חמישים החטופים שנותרו בידיו, מעניקים לו עצמה אסטרטגית, באמצעותה הוא מאמין שיוכל להביא לסיום המלחמה בכפיית תנאיו.
לא מפתיע, שהמלחמה עם איראן הסתיימה בספק, שמא נעשתה רק חצי עבודה. ככה זה עם סיום מלחמות. בני אדם מצפים באופן לגמרי טבעי שהמלחמה המסתיימת תהיה המלחמה האחרונה... רק שמצב היסוד הקיומי האנושי הוא דווקא אי היציבות. אם נוצרה לרגע יציבות היא תוצאת שיווי משקל ארעי, כמו רוגע על פני הים. גם ניצחונות בקרב אינם מבטלים את סכנת המלחמה הבאה.
במבט אחראי הציג הרמטכ"ל ביום שישי כי המלחמה עלולה להיות ממושכת. בתנאים שנוצרו עד כה, ידה של ישראל על העליונה והמשך התקיפות באיראן מגדיל בכל יום את ההישגים המצטברים, אבל עדין אין בידיה של ישראל נתיב לסיום המלחמה.
המתקפה הישראלית באיראן אכן נראית כשעה גדולה בה נעמדה האומה הישראלית על רגליה. במבט הזה, במאבק נגד אויבים מוכווני אמונה, לשאלה באיזה צד נמצא ריבונו של עולם, יש משמעות מעשית אסטרטגית.
מה שסייע לרמטכ"ל אייל זמיר, להתמקד בהכנת המתקפה לאיראן ובמערכה בעזה, ולנהל במקביל את יתר המאמצים, הוא מתן גיבוי ויכולת מיצוי של חופש פעולה רחב למפקדי הפיקודים המרחביים, בעיקר בצפון ובמרכז. גם ההחלטה שלא למהר עם החלפת ראשי אגפים במטכ"ל - במיוחד ראש אגף המבצעים, שכבר סוכם לו מחליף - סייעה במאה הימים הראשונים, לניהול היציב של כלל זירות המלחמה.
מתקפת הרחפנים האוקראינית נגד מטרות אסטרטגיות בעומק רוסיה, תילמד לדורות כציון דרך בהיסטוריה הצבאית. בהתקפת פתע על שדה תעופה בו חנו מפציצים אסטרטגיים ובהתקפה על נמל בו עוגנות צוללות גרעיניות, השיגו האוקראינים תוצאה משמעותית באמצעי לחימה יצירתיים אך זולים ופשוטים. דווקא הצבאות האסייתיים בהם סין, רוסיה וצפון קוריאה, מתאימים יותר ובשלים יותר מבחינה תרבותית להסתגלות ולמיצוי ההשתנות הנדרשת בשדה הקרב המשתנה.
בתחבולה תרבותית, חיברו חז"ל את ציון מתן תורה בלב חג השבועות, והם גם אלה שבחרו לשלב באותו היום את הקריאה במגילת רות. היה להם כנראה ענין בחיבור בין מעמד הר סיני לבין סיפור כליונה של משפחת אלימלך, שבשעת מצוקה נטשה אדמת אבות...
במבט היסטורי מקצועי צבאי, מתקפת שבעה באוקטובר של חמאס, אכן ביטאה את הרעיון המערכתי שנבנה בלבנון על ידי חיזבאללה והותאם במאמץ שיטתי למאפייני רצועת עזה. בתהליך הזה, לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000, הייתה השפעה הרת גורל למלחמות ישראל במאה ה-21, בוודאי למלחמת "חרבות ברזל".