אבי הראל: לא חמור אחד נשאתי מהם. משה ושמואל על הנהגה נקיית כפיים

המחלוקת כנגד הנהגת העם בהובלתו של קורח, מגיעה לשיא חדש. פעם ראשונה (ואחרונה) מתלכדים שועי העם ומטיחים ביקורת נוקבת בהנהגתם של משה ואהרון. משה, שידע מחלוקות קשות בחייו, נשבר, ובדבריו הוא מדגיש את העובדה כי שלטונו היה ונשאר ללא רבב, היות ולא לקח מאומה מהעם לצרכיו, אפילו לא חמור אחד.

גדעון שניר: האם בדרכי נועם תורתם? מה קרה למנהיגות הדתית?

התנהלות מנהיגים שונים בקהילות החרדיות יוצרים אכזבה ותסכול, דווקא בקרב החילונים. לא מצפן מוסרי לעם היהודי, וודאי שלא "אור לגויים". ואם בעבר בן-גוריון התבדח על כך שנתפס "הגנב היהודי הראשון בישראל"- כאות שאנו חלק ממשפחת העמים, הרי ששמחת עניים היא...

אבי הראל: עם האמורי

סיפור המרגלים בפרשת שלח, מפגיש את מרגלי בני ישראל במהלך מסעם בעם האמורי. מסתבר מכלל האמור כי השם אמורי בהוראתו הגיאוגרפית הכוללת, הושאל וניתן לתושבי סוריה וארץ כנען, כבר באלף השני לפני הספירה. גם בני ישראל קיבלו שם זה מהם, וקראו לעמים בני היישוב הקדומים בהוראה כפולה, או באופן מצמצם...

אבי הראל: אלדד ומידד מתנבאים במחנה

פרשת בהעלותך מספרת על משבר מנהיגותי של משה, בגלל רצף חטאי בני ישראל. משה מותש רוחנית ומתקשה לעמוד נוכח מעשי עמו. אשר על כן, כאשר הוא מביע זאת בפני האל, ה' מצווה אותו למנות שבעים נבחרים, שיעזרו לו בהנהגת העם מההיבט הרוחני, ובגין כך נחה רוח הקודש גם על שבעים אנשים אלה.

אבי הראל: אשם גזלות ותקנת השבים

בפרשת נשא מוזכר בצמצום רב, דין אשם גזלות. המדובר באדם שגזל או עשק או חברו, ולאחר מעשה הכחיש זאת בשבועה. דין זה מוזכר בהרחבה בספר ויקרא, ונשנה כאן בגין שתי תוספות חדשות. האחת – כאשר הנגזל מת ואין לו יורשים, יש להשיב את האשם לכוהן העורך את הטקס. והשני – לפני השבת הגזלה יש להתוודות על החטא.