פטריוטיות (patriotism) ולאומיות (nationalism) הם שני מושגים העוסקים בעמדתו של אדם כלפי ארצם-מולדתם, וכרוכים שניהם באהבה עמוקה ובנאמנות כלפיה. לעיתים, הם משתלבים זה בזה. אולם פעמים רבות מוצאים עצמם אנשים בלא יכולת להבחין בין השניים, ומשתמשים בהם בדרכים שונות, לפי טעמם.
המלחמה הזו מוכיחה שתרומת כלל תושבי המדינה היא רבה ושווה • מי שמשווה את מידת התרומה והמחיר הנורא, מנסה להאדיר את זכויותיהן של קבוצות מסוימות ולהקטין אחרות, ואולי יותר מכל לפלג בין חלקי העם
מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית. הוא מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק איראן שפרצה בספטמבר 1980 במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן, בתכנון לסיימה תוך כשבועיים. התארכות המלחמה לשמונה שנים, נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתורת לחימה - הדוקטרינה של חמאס וחיזבאללה.
חמאס עושה שימוש מגוון במערכת המנהרות העצומה בעזה, מהברחת נשק ושיגור פיגועים, ועד ירי רקטות וחדירה לשטח ישראל. אולם ברור לגמרי מעומק ההשקעה שלו בתווך התת קרקעי, שהוא הוכן כדי להגן על הכוח הלוחם וההנהגה החמאסית, בשעת המבחן כשתבוא. בכך הצליח להקנות לרצועת עזה עומק אסטרטגי, שהגאוגרפיה לא העניקה לה...
בעוד תשומת הלב הבינלאומית מתמקדת במלחמת רוסיה-אוקראינה ובמלחמה בעזה, מבצע מוחמד חמדאן דגאלו (המכונה חמתי), מפקד מיליציית הג'נג'וויד הידועה לשמצה - ששמה שונה ל"כוח התמיכה המהירה" (RSF), שוב רצח עם בדאר-פור, והעולם שותק. הסיבה פשוטה: הסכסוך אינו מתאים לנרטיב האנטי-קולוניאלי של השמאל. בדיוק כמו שפמיניסטיות שותקות כשנשים יהודיות נאנסות, פרוגרסיבים לא מצליחים לעמוד לצד אפריקאים שחורים כשהם נטבחים ע"י שחורים...
בפרשת ויגש מסופר על האיחוד בין יוסף ואחיו לאחר נאומו המכונן של בכיר האחים יהודה. בהמשך הדברים נאמר כי יוסף אסר את מרכבתו כדי לנסוע אל אביו, והזוהר על אתר לוקח את המרכבה של יוסף, ומפנה אותה אל העולם המיסטי, בדמותה של המרכבה האלוהית.
ה- 18 בדצמבר הוא יום המהגר הבינלאומי. הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום. ההתייחסות אליה, לטוב ולרע, היא תמיד תלוית הקשר. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הגירה ומהגרים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
על פי טבעם, מצבי חירום במיוחד בזמן מלחמה, מציבים להנהגה לאומית דילמות להכרעה, ולניהול סיכונים פוליטי. במשוואה הכוללת של ניהול הסיכונים חייבת להשתלב נקודת המבט הכלכלית יחד עם נקודת המבט הביטחונית ביחס לאינטרס הישראלי לשימור היציבות האזרחית, שעדין קיימת במרחבי יו"ש. במכלול היבטים אלה, למרות הסיכונים, למרות ההכרזות שאחרי 7 אוקטובר יש לחשב מסלול מחדש, הפועלים הפלסטיניים מיו"ש, לפחות כמחציתם, חייבים לשוב לעבודתם בישראל. זו הכרעה מנהיגותית-אסטרטגית, בלתי נמנעת.
