בימים המדממים של מלחמת 'חרבות ברזל', בעת שאהובות רבות כל כך מביאות את יקיריהן לקבורה, קשה שלא להיזכר בשירו של יהודה פוליקר, 'אילו הייתי איתך'. זהו מונולוג קורע לב של אהובה, שליבה יוצא אל אהובה המת: "לא, לא אוכל לשכוח את גופך נח ללא חיים; לא, לא אוכל לסלוח אלוהים, אין פה רחמים; או, אילו רק יכולתי ללכת ולמות במותך..." בעיני, מתכתב השיר הזה עם שיר אחר של פוליקר 'עיניים שלי' שבו נפרד האהוב המת מאהובתו...
בימים של מלחמה מדממת - כשצעירים רבים כל כך עוזבים אותנו, ומשאירים מאחור אימהות, אהובות ומשפחות כלות מגעגועים - רלוונטי השיר 'עיניים שלי' יותר מתמיד... "אל תחכי עיניים שלי, אש בדרכים שורפת, טעם שפתייך, חום גופך בגופי, כלום לא יאבד ממני..." תרגום מופלא של יעקב גלעד לשיר-עד מופלא של סטאוורוס קויומדזיס. הביצוע של יהודה פוליקר מופלא לא פחות. מוקדש בהערצה לאלה שהקריבו את חייהם במלחת הקיום שנכפתה עלינו. אנו נעשה הכל כדי שקורבנם לא יהיה לשווא!
העניין התיאולוגי המרכזי המסופר בפרשת בשלח היא יציאת מצרים – אירוע מקראי מכונן, הנוגע לעיצוב דמותו ותורתו של עם ישראל לאחר מכן. ההרג באומה המצרית מוסבר במדרש תנחומא כך, שאין ה' נפרע מאומה עד שנפרע קודם לכן בשר הממונה עליה.
פלישתים - פלסטינים - potayto, potahto... הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, המתואר כאחד האויבים הדמוניים של ישראל בתקופה המקראית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפלישתים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
המושג “כאן ועכשיו” הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, המתמקד ברגע הנוכחי, במקום בו אנחנו נמצאים ובזמן שבו אנחנו חיים. רק שהרגע הנוכחי הזה אינו יכול להיות מודע לעצמו, מבלי להיות מושפע מהעבר או מהעתיד. האם ניתן לטעום מן ה'כאן ועכשיו' כדי להרגיש את תחושת הקיים? ואם כן איך? המאמר מביא שלושה ערוצי מחשבה בהקשר זה, של אפִּיקוּרוֹס, סֶרְן אוֹבִּי קִירְקֶגוֹר, וגסטון באצ'לארד
'מתחת לרדאר', עמלו האיראנים קשה במהלך 15 שנים להכין לנו מלחמה ארוכת שנים, בנוסח מלחמת איראן עיראק. רק שגורלנו עדיין בידנו, הפער בין התוכניות למציאות עדיין גדול ומעורר תקווה. הסרט: 'חנות קטנה ומטריפה' כמשל...
במלחמה הארוכה והמורכבת, ההולכת ונמשכת אל האביב ואולי גם אל סוף השנה, בלי אחריות משותפת בין מערכות הביטחון ובין הדרג המדיני, מדינת ישראל לא תגיע לניצחון.
בפרשת בא מגיע סדרת עשרת המכות לסיומה, ובעיצומה של מכת בכורות מצווים בני ישראל על קורבן פסח, שהוא פסח מצרים, וממנו נוצר הבסיס לחג פסח לדורותיו. השם פסח במקרא משמעותו ברוב הפעמים שהוא מוזכר לקורבן פסח, אבל המושג פסח כשלעצמו סובל פירושים רבים. בקבלה, איסור חמץ ומצה מוסבר על דרך הסוד. השחרור מהחמץ הוא בעצם שחרור מכוח הטומאה...
