פנחס יחזקאלי: המחאה חייבת להבין שאיומים כבר אינם אפקטיביים

האיומים על 'מלחמת אחים נוטפת דם' התבצעו בשני גלים: מנובמבר 2022 ועד פברואר 2023 כשהמחאה חשה עדיין חלשה, וכיום כשהקרקע רועדת מתחת לרגליה. זה עבד ב- 2023, אבל אחרי שדמו של העם הוקז ב- 7/10 - והוא ממשיך וניגר עד היום - האיומים הללו משכנעים הרבה פחות. זהו מאמר שני על איומי המחאה, והוא מביא לכם טעימות מהאיומים הללו, עד היום.

פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות הפרוגרס והמחאה, אוסף שני

בהמשך למאמר קודם, אביא במאמר זה עשר דוגמאות נוספות לטכניקה אפקטיבית ומוכרת של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). אתם מוזמנים לתרום עוד!

פנחס יחזקאלי: ההיבטים הפילוסופיים של הרוע

הרוע הוא אחד המושגים המורכבים והעמוקים ביותר בפילוסופיה, והוא מעורר שאלות רבות על טבע האדם, מוסר, אתיקה והחיים החברתיים. נושא זה נדון במשך אלפי שנים על ידי פילוסופים, תיאולוגים ומדענים חברתיים. במאמר זה נבחן את המושג "רוע" ממגוון זוויות פילוסופיות, נעמוד על מקורותיו האפשריים ונבחן את השפעתו על התפיסות המוסריות שלנו.

 גרשון הכהן: נדרשת תגובה חסרת תקדים

אם מדינת ישראל תחליט גם הפעם על לא יותר מתגובה מרוסנת יהיו לכך שיקולים תבוניים שלכאורה כולם נכונים. אלא שמלחמה היא אירוע רחב וכאוטי שבשעותיה הגורליות, ובעוצמותיה חומקת מכל מסגרת תבונית לוגית. קבלת החלטות במלחמה, מחייבת מבט שמעל לתבונה הנורמלית. אם ניהול מלחמה היה עניין צרוף של שיקול דעת תבוני, אולי מכונת בינה מלאכותית עם יכולות עיבוד נתונים על-אנושיות, הייתה צריכה להוביל את קבלת ההחלטות האסטרטגיות.  

פנחס יחזקאלי: שופטים במדרון. אבדן אמון ולגיטימציה בבתי המשפט במערב

היעדר אמון במערכות שפיטה במדינות דיקטטוריות, הוא תופעה מוכרת. אבל בעשורים האחרים החלו בתי משפט במדינות דמוקרטיות לאבד את אמון הציבור. מסתבר כי ככל שאוכלוסיית המדינה מקוטבת יותר, כך גדל הסיכוי לאבדן האמון והלגיטימציה במערכת המשפט. לכן, הדרך לתיקון המערכות הללו חייב לעבור בראש ובראשונה, דרך איחוי השסעים בעם!

פנחס יחזקאלי: הכל התחיל כשפתח בית המשפט את שעריו לכל!

איך מצא עצמו בג"ץ מגן באובססיות על זכויות האויב בעיצומה של מלחמה קיומית, עד כי הפך נשוא לתגובות קשות ברחוב הישראלי כמו "בג"ץ הפך לביתם החם של הנוח'בות" ועוד מילים שמוטב לא להעלותם על הכתב? הכול התחיל, כשבית המשפט העליון בישראל פתח את זכות הגישה אליו לכל אדם בשנת 1995, בהחלטה הידועה כ"בג"ץ בנק המזרחי". כדרכו בהחלטות משנות מציאות, הוא עשה זאת 'מתחת לרדאר', 5 ימים אחרי רצח רבין, רחוק מתשומת הלב הציבורית...

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית. אוסף 25

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 25 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

פנחס יחזקאלי: הזורע רוח קוצר סופה. בית המשפט מאבד את עמו

עוד לא עברה שנה מאז ההמונים שצבאו על הרחובות 'הצילו' את שלטון החוק מהמבקשים לכלותו, והנה מהפך: בשרשרת בלתי פוסקת של 'עשייה על סטרואידים', ובעזרת העמותות העותרות אליו שוב ושוב - שחלקן פועל במימון זר ואפילו עוין, שמייצגות את האויב, ומתפרנסות בזכות פתיחת שערי בית המשפט לכל דורש - ממחישה מערכת בתי המשפט כמה היא חולה ותלושה מהמציאות (ומעמה), וכמה הוא היה תמים בהגנתו עליה...

גרשון הכהן: איום קיומי לישראל בהחלטת בית הדין בהאג

התביעה הנחרצת של בית הדין בהאג, לנסיגה ישראלית בכל המרחב, מחייבת את מדינת ישראל לגיבוש עמדה ברורה ותקיפה בהסכמה לאומית רחבה. לימוד מאפייני המלחמה החדשה, כפי שמתרחשת מאז אוקטובר 2023 בזירות הלחימה של צה"ל מול חיזבאללה בלבנון ומול חמאס בעזה, מסמן את האיום הקיומי הצפוי למדינת ישראל אם חלילה תיסוג מאחיזתה בשטחי C, ביו"ש ובקעת הירדן.