מלחמות על פי טבען מעורבות תמיד במכלול התרבותי הרחב עליו ניצבת מערכת הביטחון של אומה ומדינה. השאלה המקצועית "איך מגנים על הקיום?" קשורה בטבורה לשאלה "בשביל מה מתקיימים?". בלי בירור חברתי משותף בסוגיות יסוד אלה, שאינן רק ביטחוניות, לא תוכל החברה הישראלית להתמודד בהצלחה באיום הקיומי חסר התקדים אליו נקלעה.
הרוח שינתה את כיוונה. את קבלות הפנים החמות למהגרים במערב מחליפה מדיניות אגרסיבית של צמצום הגירה ועידוד מהגרים לעזוב. האם המערב נזכר מאוחר מידי? האם המדיניות תוביל לצמצום הבעיה או שמא תחמיר את התנאים הקיימים ותיצור אתגרים חדשים? רק הזמן יוכל לתת תשובה לשאלה זו.
הפעולה ביטאה החלטה ישראלית להיחלץ מההיגיון הצפוי מראש של כניסה למתקפה קלאסית לשטח האויב. מול שאיפת בן גוריון להעברה מהירה של המלחמה לשטח האויב, בנו האיראנים עם חיזבאללה קווי הגנה קשיחים שמקשים מאוד על מימוש השאיפה למעבר מהיר לשטח האויב. יתכן שהיא תידרש וצה"ל מוכן לכך. אבל בינתיים הצליחה ישראל לפעול להעברה מהירה של המלחמה אל שטח האויב בשיטה אחרת שמיצתה ממד חדש בשיטת לחימת הגרילה, ועשתה זאת בכלים טכנולוגיים שאיש לא חלם עליהם עד כה.
פרשת כי תבוא במצוות הבאת ביכורים, שבמהלכה אומר המביא פסוקים הנקראים מקרא ביכורים. בין שלל הדברים שנאמרים שם, יש ביטוי אחד שהוא קשה להבנה - ארמי אובד אבי. קושי פרשני זה הביא לשלל פרשנויות, שהמקובלת ביותר היא שלבן הארמי ביקש לעקור את יעקב ואת בניו. בפרשנות הקבלית, הן של הזוהר והן של יוסף ג'יקטיליה בחיבוריו התאוסופיים, שערי צדק ושערי אורה, מחדד ג'יקטיליה את העובדה שלבן היה רב מג, שאפילו בלעם דורות אחריו למד את כשפיו.
במאמר קודם הראיתי כיצד מקבעת ישראל בהתנהגותה מול ירדן, את האמונה הערבית, שהיהודים הם בני חסות / 'דימי', שחייבים לשלם למוסלמים מס, להתרפס בפניהם ולהתבזות מולם, כדי שיוכלו לחיות כאן. מאמר זה מביא דוגמאות נוספות מיחסי ישראל ירדן.
תקיפת הביפרים ב- 17 בספטמבר 2024 פגעה בכבודו של חיזבאאללה והשפילה אותו. זה רע? ממש לא. אחד הפרדוקסים המטורפים ביחסי ישראל והמערב עם האסלאם המודרני הוא, שללא השפלה של הצד האסלאמי, אין לו לגיטימציה דתית להגיע לשלום זמני (הודנה) עם בני החסות, ה'דימי ה'מורדים באסלאם'. להשפלה יש תפקיד חשוב ביחסי האסלאם הרדיקלי עם היהדות והנצרות, כי לפי אמונתם הם אלה שחייבים להשפיל את היהודים והנוצרים, שיכולים לחיות באדמת הקדש מוסלמית רק כבני חסות (דימי), ולשלם מס גולגולת (ג'יזיה) וגם זאת תחת השפלה.
מדהים איך היעדר שיקול דעת מקצועי בטיפול בהפרות סדר, מביא את השוטרים ליפול שוב ושוב לפח שטומנים להם המפגינים. מתכנני ההפגנות מועדים למשקלן הציבורי העצום של הטיעונים על אכיפה בררנית, ופועלים לנטרל אותן בתבונה רבה. הם יצרו אירוע שמזכיר את פרשת 'משפטים בושה' שהפך סמל לאכיפה בררנית כנגד הימין, וגירו את המשטרה לבצע מעצר מיותר, והיא מצידה לא החמיצה הזדמנות ליפול בפח.
פרשת כי תצא מתארת בדבריה סיטואציה בו יש לאיש שני נשים, אחת אהובה והשנייה שנואה, ולאישה השנואה נולד בן בכור. או אז המחוקק המקראי נותן לו זכויות אולם מעיון בפסוקים עולה כי הדבר בא להגן יותר על האישה השנואה מאשר לעגן את דין הבכורה בישראל. כך או אחרת, אין במקרא בנמצא דיון שיטתי אודות זכויות הבכור, אבל קיימת חלוקה של בכור מהאב או בכור מהאם. כל אחד מהם הוא בעל זכויות שונות, והדבר שופך אור על המנהג הישראלי הקדום בעניין המשפחה, שהיה דומה לעמי האזור.
מדוע צה"ל לא עשה שימוש במתקפת הביפרים ומכשירי הקשר שיצרה כאוס בשורות חיזבאללה ב- 18-17 בספטמבר 2024 כמהלך מקדים לפלישה צבאית שתכפה עליו את תנאיו? מאותה סיבה שהוא מדשדש בזירת עזה כבר שנה ואיננו מסוגל להכריע. הכשל הזה נובע מדוקטרינה מטופשת, המשותפת לצה"ל, לארצות הברית וליתר צבאות המערב: 'דוקטרינת ההרתעה'.
