עכשיו, אם הניסוח (ה-framing) לחרדים היה כזה שאומר שזה שאתם מפרים את החלטות של ועדת הקורונה אתם למעשה עושים לנו את מה ששנוא עליכם, ואתם גורמים למתים אצלנו: אם כך היינו מנסחים את המטרה, אולי היינו מצליחים לעמוד בהחלטות שהתקבלו בוועדת הקורונה...

בשש שנים בהן פיקדתי על המכללה לביטחון לאומי, חוויתי מקרוב את הקשיים של בעלי הנטייה הקיפודית בלמידת הגיונן של מערכות מורכבות, עד כדי התכחשות לקיומן. טמון כאן הסבר מקיף לתופעה שבה מצטייני החשיבה הקיפודית מתגלים שוב ושוב כבעלי נכות בכל הקשור בהפנמת הגיונן של מערכות מורכבות...

כמי שעוקב מתחילת מגיפת הקורונה אחרי נתוני התמותה העולמיים היומיים והמצטברים ברמת המדינה, כמי שמנפיק דו"ח יומי בנדון, אני ער לאבסורדים שמעידים להערכתי על שיבוש מכוון של הנתונים. כמי שמנוסה בחקר ביצועים, אני מזהה כאן מתמטיקה יצירתית...

התנ"ך הוא אחד מספרי הניהול הטובים ביותר; וספר בראשית מתחיל בשינויים אסטרטגיים גדולים; ובריטואלים ביורוקרטיים קטנים. במאמר, אתמקד דווקא בריטואל הביורוקרטי הקטן: באחד הטקסים הטיפשיים והמיותרים ביותר בארגונים ביורוקרטיים. כוונתי לטקס הסיכום של העשייה בשנה החולפת שמכונה ברוב הארגונים "תכנון מול ביצוע"…

את ההרצאה הזו אני מבקש לפתוח בתפילה, שכדאי שכל מתכנן יפנים לעצמו היטב (ראו הכרזה למטה): "אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם"...

הביטו, אם יש אסטרטגיה (ויש) - שמאפיינת את הדרג הפוליטי בישראל - הכותרת שלה היא: "מ ו ש כ י ם ז מ ן !", וזה ממש לא רע כפי שזה נשמע...

רוב האנשים, גם כאשר מציגים להם עובדות ברורות שהם טעו, לא משנים את זווית הראיה שלהם ו/או את עמדתם לגבי הנושא. התכונה מתעצמת כאשר בוחנים פוליטיקאים, שהודאה בטעות עשויה לפגוע בהם ישירות. אחד הספרים שמנתחים את המנגנון בצורה מעמיקה הוא ספרם של טארביס וארונסון "טעויות נעשו, אבל ע"י מישהו אחר"...

הכותרת - "ההמון והכוח" היא שם  סיפרו של ההוגה אליאס קנטי (1960) זוכה פרס נובל לספרות (1981) שבחן בעין אנתרופולוגית את התופעה החברתית של ההמון, הנטייה של בני אדם להתקבץ לחבורות, והדינמיקות המתפתחות בו, שיש בהם כוח פוטנציאלי לחולל  שינויים חברתיים עוצמתיים ביותר...