בתחילת אוגוסט 2025 יצאה המחאה בקמפיין, שבו 'תרמו' לנו בכירי מערכת הביטחון את עצותיהם, תחת הסיסמה: ״יש לנו יחד 1,000 שנות ניסיון״. ״לא מכיר צבא שניצח גרילה״, קבע אחד מהם... האמנם?

הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

הדיבור על "אהב שלום ורדפהו" ניתן ליישום  כדיבור המכוון אל האדם הפרטי בשדה הפעולה שבין אדם לחברו, אולם הוא איננו יכול לשמש ציווי להתנהלות המדינה. למדינה קיימים אינטרסים, ובין מדינות מתנהלת פעילות שבה מצב היסוד הוא מאבק מתמיד על אינטרסים ומשאבים. ההיגיון המנחה אינו מאפשר לקיים כפשוטו "אהב שלום ורדפהו".

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.

תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.

מה שהמרצים עשו לאקדמיה בשנים האחרונות הוא בלתי נסלח: הם השחיתו אותה פוליטית, ריסקו את חופש המחשבה, והפכו את השליטה במשאבים למנוף במלחמה פוליטית נגד כל מי שחושב אחרת מהם – תוך שימוש בהחלטת ממשלת המעבר של רבין מ‑1977 (כן, זו שמספרה 666) כדי לקדם אינטרסים מעמדיים צרים. את ההחלטה הזו מזמן כבר היה צריך לבטל.

חקר הספורט, כתחום אקדמי, עבר בשנים האחרונות מהפכה משמעותית, והתפתח מדיסציפלינה שולית יחסית לתחום מחקר רב-גוני, מבוסס ובעל השפעה הולכת וגוברת. במאמר זה אסקור את המאפיינים העיקריים של חקר הספורט העכשווי, את מגמותיו המרכזיות ואת חשיבותו להבנת החברה המודרנית.

האג'נדה של בתי הספר בבריטניה נטועה בדמוגרפיה: הם יודעים שבריטניה משתנה במהירות, והופכת למוסלמית. טיולי בתי הספר למסגדים, עידוד לבישת החיג'אבים והשיעורים ה'ארוזים' בקפידה, כולם באים לוודא שילדים בריטים ישובצו ללא התנגדות במקום המיועד להם בעתיד הזה, שבו מנהגים איסלאמיים שולטים בחיים הציבוריים, שבו ביקורת נמחצת תחת הקריאות "גזענות" ו"איסלאמופוביה", ושבו החוק הבריטי 'מתכופף' כדי להתאים את עצמו לאידאולוגיה זרה.