מעבר לתודות ולשבחים על ההצלחה ב'הקרסת' המתקפה האיראנית, אין מקום לאופוריה ולהתרברבות על 99% הצלחה. אני קורא למערכת הביטחון לצאת מהאופוריה של ליל היירוטים המוצלח של השיגורים האיראנים, ולהיערך נכון לבאות. רק שילוב של מערכות לייזר עוצמתיות, קרקעיות ומוטסות, עם מערכות טילי ההגנה הקיימים, יביא לישראל ביטחון מספק. שיתוף פעולה עם ארה"ב בסוגיה זו חיוני, והוא גם תואם לאינטרסים האמריקאיים.
למי שחרד, שמא השהיית תגובה ישראלית באיראן תתפרש כחולשה ותגרום לאובדן הרתעה, גילוי מעורבותה הישירה של איראן במלחמתה בישראל, מאפשרת להציג את הלחימה הישראלית נגד כל אחת מזירות המשנה כפעולה ישראלית נגד איראן. שימור המומנטום והמשך המגמה ההתקפית הישראלית למניעת העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה מאדמת סוריה ולמניעת נוכחות מפקדות איראניות על אדמת סוריה, יוכל לתת מענה לכך.
'אתגר השיבה' משמש תזכורת נוקבת למורכבות הטבועה בחוויה האנושית, וכבר אמר הפילוסוף היווני הרקליטוס, שאין אדם עובר את אותו נהר פעמיים, שהרי הכל זורם והכל משתנה: האדם כבר אינו אדם, הבית אינו אותו בית, וגם סביבתו האנושית והאחרת משתנה.
הדרך אל הניצחון תלויה בהיבט זה בהסתגלות מערכתית משוחררת מקיבעונות כפייתיים. לפיכך, מוקדם לחרוץ משפט על תוצאות המלחמה. בהצטברות ההישגים הצבאיים המשמעותיים שהושגו עד כאן, ניהוג אסטרטגי גמיש, בהתאמה להשתנות המגמות בשדה הקרב ובזירה המדינית, יוכל להוביל את מדינת ישראל לניצחון.
במלחמה שאליה הושלכה מדינת ישראל בתחילת אוקטובר 2023, ללא אופק ברור לסיומה, השיבה ליישובי הגבול בתודעה חלוצית, תסמן לחברה הישראלית את בשורת השיבה המחודשת לערכי יסוד ציוניים. בלעדיהם, לא יוכל להיבנות כושר העמידה ההכרחי להתמודדות במאבק קיומי הולך ומתמשך.
המושג 'בגידת האינטלקטואלים' מתאר התמכרות של אינטלקטואלים לרעיונות עוועים פוליטיים, והתגייסות לפרוייקט צריבת תודעת ההמונים, לטובת בעלי העוצמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'בגידת האינטלקטואלים' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!
מה גורם לאנשים לפתח דחף עז לאהוב את שונאיהם? שורשי התופעה הם נוצרים, והיא גורסת בין היתר, כי אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשויה לשמש מגדלור של תקווה, ולסלול את הדרך לפיוס ולשלום. אני דווקא מעדיף לאמץ את קביעתו של ריקי טורס, חבר הקונגרס האמריקני (שחור והומו מוצהר): "לי יש חוק פשוט בחיים: לעולם אל תצעד עם מי שרוצים לרצוח אותך!".
