הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 43 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל', מאוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 26 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

צריך להיות טמבל גמור כדי לא להבין את ההשלכות של מסע הסרבנות על טבח ה- 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, ואנשי המחאה רחוקים מלהיות טמבלים, אבל הם ממשיכים להכחיש, כיוון שהודאה תחרוץ את גורל המחאה! למרות זאת, בעולם מתועד היטב אי אפשר לברוח מהעובדות. אספנו פה חלק מהם, למזכרת.

התעללויות שחוות נשים בעולם המוסלמי הן נושא מורכב ורב-ממדי, המשתנה בהתאם לאזור, לתרבות, ולנסיבות המקומיות. להלן תקציר של כמה מהתופעות הבולטות בתחום זה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההתעללות בנשים במדינות האסלאם והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

סיכוי כמעט וודאי שלא יוכלו בחיזבאללה לוותר על תגובה משמעותית. ובכל זאת עדין הכול פתוח ביחס לסיכוי ההתדרדרות למלחמה כוללת. התקיפה של צה״ל - עליה נאמר ביומיים האחרונים כי תהיה מדודה - הייתה מספיק נועזת כדי לא להיראות כפעולה הססנית שתכליתה מסתכמת במאמץ לצאת ידי חובת התגובה. מצד שני פעולת צה״ל עדין יכולה להיחשב למדודה, במובן זה שהיא לפי שעה מסתכמת בפגיעה כירורגית בביירות ללא הרס סביבתי משמעותי.

האיומים על 'מלחמת אחים נוטפת דם' התבצעו בשני גלים: מנובמבר 2022 ועד פברואר 2023 כשהמחאה חשה עדיין חלשה, וכיום כשהקרקע רועדת מתחת לרגליה. זה עבד ב- 2023, אבל אחרי שדמו של העם הוקז ב- 7/10 - והוא ממשיך וניגר עד היום - האיומים הללו משכנעים הרבה פחות. זהו מאמר שני על איומי המחאה, והוא מביא לכם טעימות מהאיומים הללו, עד היום.

הרוע הוא אחד המושגים המורכבים והעמוקים ביותר בפילוסופיה, והוא מעורר שאלות רבות על טבע האדם, מוסר, אתיקה והחיים החברתיים. נושא זה נדון במשך אלפי שנים על ידי פילוסופים, תיאולוגים ומדענים חברתיים. במאמר זה נבחן את המושג "רוע" ממגוון זוויות פילוסופיות, נעמוד על מקורותיו האפשריים ונבחן את השפעתו על התפיסות המוסריות שלנו.

אם מדינת ישראל תחליט גם הפעם על לא יותר מתגובה מרוסנת יהיו לכך שיקולים תבוניים שלכאורה כולם נכונים. אלא שמלחמה היא אירוע רחב וכאוטי שבשעותיה הגורליות, ובעוצמותיה חומקת מכל מסגרת תבונית לוגית. קבלת החלטות במלחמה, מחייבת מבט שמעל לתבונה הנורמלית. אם ניהול מלחמה היה עניין צרוף של שיקול דעת תבוני, אולי מכונת בינה מלאכותית עם יכולות עיבוד נתונים על-אנושיות, הייתה צריכה להוביל את קבלת ההחלטות האסטרטגיות.  

היעדר אמון במערכות שפיטה במדינות דיקטטוריות, הוא תופעה מוכרת. אבל בעשורים האחרים החלו בתי משפט במדינות דמוקרטיות לאבד את אמון הציבור. מסתבר כי ככל שאוכלוסיית המדינה מקוטבת יותר, כך גדל הסיכוי לאבדן האמון והלגיטימציה במערכת המשפט. לכן, הדרך לתיקון המערכות הללו חייב לעבור בראש ובראשונה, דרך איחוי השסעים בעם!