הימין הבריטי טוען שבריטניה אבודה והממסד הפרוגרסיבי - כולל מערכת האכיפה - השלים עם כך ומתמסר למוסלמים. השמאל הפרוגרסיבי מאשים את הימין ב'אסלאמופוביה', וטוען שהוא משתמש בפחד כאמצעי להנעה פוליטית, שרוב הקהבילה המוסלמית שוחרת שלום. בריטניה מצויה בתקופה של חילופי תרבויות וחילופי אוכלוסיה. זה נראה רע...
מהומות הימין בבריטניה בקיץ 2024 מהוות ביטוי, לא רק לזעם כלפי ההגירה, אלא גם לביקורת רחבה יותר על כשלון הממסד הפוליטי והאקדמי בטיפול בנושא. למצב הזה יש שם - הפוליטיקה של חוסר האונים (Politics of Helplessness): זהו מצב, שבו קבוצות או יחידים בחברה חשים שאיבדו את היכולת להשפיע על החלטות פוליטיות וכלכליות המשפיעות על חייהם, והפוליטיקאים חסרי אונים, כשהכוחות הגלובליים, הכלכליים והחברתיים הגדולים נראים בלתי ניתנים לשליטה...
המערב כולו בוער בגלל ההגירה שעלתה על גדותיה, אבל הפרוגרסיביים מאשימים את הימין הפוליטי. הכיצד? בעיניהם, הנרטיב של "כיבוש המערב על ידי המהגרים" הוא נרטיב מומצא. מעין מנגנון הגנה פסיכולוגי עבור אוכלוסיות מסוימות. הם מצביעים על תיאוריות סוציולוגיות, שלפיהן הכל מיתוס...
בשנים האחרונות, הימין בבריטניה מתמקד במוטיב מרכזי שנישא בפי רבים ממפגיניו: התפיסה שבריטניה "נכבשה" למעשה על ידי המהגרים, וכי הרשויות והשלטון השלימו עם מציאות זו. נרטיב זה מבטא חרדה עמוקה של חלקים מהחברה הבריטית כלפי שינויי דמוגרפיה ותרבות, ומעלה שאלות מהותיות על זהות לאומית, ריבונות ועל גבולות המדינה המודרנית. האליטה מצידה בטוחה שהבעיה היא בעצם בימין...
בעתיד יהיה צורך לבחון את נושא החקירות של ראשי ממשלה ואת הגבלת תקופת הכהונה. עכשיו הזמן להתרומם לגודל השעה ולהסיר את חרב המשפט מעל צווארו של בנימין נתניהו, שהיא במידה לא מבוטלת חרב על צווארנו. יש לעשות זאת כדי שראש הממשלה יוכל לקבל החלטות ענייניות לטובת ישראל, שתהיינה נקיות משיקולים הישרדותיים ומקובלות על רוב הציבור. ובכל מקרה אין חשיבות גדולה בבירור האישומים האלה - במיוחד לאחר שהשופטים חיוו דעתם שלא מדובר בשוחד, אלא אולי רק ב״הפרת אמונים״.
היקף שיתוף הפעולה עם צבא ארה"ב מסמן עידן חדש בתפיסת הביטחון הישראלית. לכל צעד ביחסים בין מדינות יש משוואת מחירים. גם להתייצבות כוחות צבא אמריקאים לצידה של ישראל בימים אלה יש מחיר, וישראל תידרש בוודאי לתשלומים לא פשוטים, שעלולים לקלוע אותה למצוקה. על מצוקה ישראלית זו מבססת טהרן את מהלכיה, בתקווה שישראל לא תוכל להיענות למלוא התביעות ממנה ותיקלע בסופו של יום לבידוד אסטרטגי.
ממשלת הלייבור בבריטניה עומדת בפני אתגרים מרובים המאיימים על יציבותה, החל מאכיפת החוק כלפי קהילות מוסלמיות ועד משבר יוקר המחיה והשחיקה בתמיכת מעמד הפועלים המסורתי. עם זאת, כל עוד הממשלה מצליחה לשמור על קואליציה פנימית יציבה ולהציע פתרונות פרגמטיים לבעיות הכלכליות והחברתיות, היא עשויה להימנע מבחירות מוקדמות. כישלון באיזון בין הקהלים השונים - בעיקר תיעדוף המהגרים על חשבון האוכלוסיה המקורית הלבנה - עלול להוביל לערעור יציבותה הפוליטית ולקרב את בריטניה לעוד מערכת בחירות מוקדמת.
אחת הטענות הבולטות בקרב מפגיני הימין בבריטניה, היא שהאלימות והזוועות שנראו בטבח ה-7 באוקטובר בעוטף עזה מחד גיסא ובבנגלדש מאידך גיסא, עלולות להתרחש גם ברחובות בריטניה. לפי נרטיב זה, נשים אינן בטוחות ברחוב, וילדים נמצאים בסכנת שחיטה אם לא יתאסלמו. תפיסה זו מציגה תמונה של איום קיומי ואלים, הנובע מההגירה המוסלמית לבריטניה ומהשפעות הגלובליזציה. עד כמה הוא ריאלי?
ההתמקדות בערכי הרב תרבותיות, כמו: שוויון, הכלה והגנה על מיעוטים, הובילה להיחלשות המדיניות הקפדנית שהנהיגה המשטרה הבריטית בעבר כלפי מהגרים. כיום, המשטרה פשוט מוותרת על ההתמודדות איתם מסיבות פוליטיות: בשל חשש מאשמת ה'גזענות' ובעיקר, ה'אסלאמופוביה' - אשמת הקסם הפרוגרסיבית, המוטחת בכל מי שמנסה להתמודד עם המהגרים.
