מעל שבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון, בכפרים סמוכיי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול, יש הגיון מבצעי שנובע מתכנון, שהותאם ייחודית לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה, וארוכה הדרך להשגת המטרה. כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון, כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, וחיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.
ב- 6 ביולי 2025 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.
אם עד היום, ה- WOKE מקשה מאוד על ישראל להתמודד עם ממשלות שמאל במערב, שהופכות תובעניות יותר ויותר, הרי שהעתיד הקשה הצפוי למערב, בעיקר בסוגיית ההגירה, מסמל שינוי דרמטי לטובתה של ישראל. אם היא תחזיק מעמד במהלך עשור, ואם תצליח לשמור על הישגיה במלחמה מול איראן, יהיה לה קל הרבה יותר לשנות את המציאות הקיימת ביחסיה עם הפלסטיניים לטובתה, ולבנות מציאות חדשה, טובה ובטוחה יותר, עבור אזרחיה. שם המשחק הוא זמן. האם יש לנו אותו?
ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.
כמו בנאום "כוס התרעלה" של מנהיג איראן שסיים את מלחמתה בעיראק: שימור המומנטום ההתקפי של צה"ל יכתיב גם הפעם לאיראנים ולחיזבאללה להכיר בכורח המציאות ולהיענות לדרישות ישראל.
לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.
תקציר: מאז מלחמת דוד וגוליית חשבו מנהיגים על דרכים לעצב נרטיבים עתידיים. תמונות ניצחון הן דרך מצויינת לכך. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'ביום ההיסטוריה' ומשמעויותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה: שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition) והמושג 'ידיד-אויב' (Frenemy או frienemy) מבטרים שניהם גמישות אסטרטגית. הם נובעים מהמורכבות ומהדינא ריכזנו עבורכם את המאמרים…
תקציר: אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון. בעובדה, אחד המאפיינים של מלחמת חרבות ברזל בדרום הוא ריבוי תמונות הניצחון. המאמר הזה עוסק בסוגיית 'תמונות הניצחון'. אותן תמונות המופצות לציבור בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלחמה... עודכן ב- 21 בנובמבר 2023 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר…
מאז ומתמיד, מלחמה ותוצאותיה היו מהכוחות המרכזיים שהשפיעו על חברה, פוליטיקה והיסטוריה. תוצאות מלחמה אינן נמדדות רק בשדה הקרב אלא גם בעוצמת הנרטיב שנבנה בעקבותיה. הביטוי "תמונת ניצחון" מתייחס לא רק לרגעים סמליים של הצלחה צבאית, אלא למניפולציה תקשורתית שמעצבת את הזיכרון הקולקטיבי. במאמר זה נדון במשמעות של "תמונת ניצחון" כאשר מפסידים מלחמה לעומת המצב כאשר מנצחים, וההשפעה של הצורך באותם סמלים ותמונות בעיצוב דעת הקהל והמנהיגות הלאומית.
מלחמות בין אומות אינן רק מאבקים צבאיים, פוליטיים וכלכליים, אלא גם ביטויים של מאבקים תרבותיים עמוקים, שבהם אומה אחת מנסה לכפות את תרבותה, ערכיה, דתה ותפיסת עולמה על אומה אחרת. דוגמאות יש בשפע: מאלכסנדר מוקדון דרך נפוליאון והאימפריה העותומנית, ועד האסלאם הרדיקלי... רק תרבות אחת היא שונה - היהודית. האם זו הסיבה שמתנכלים לה?
